תמיד אמרתי לאחי שהפזיזות הזאת שלו תגרום לו להתחרט.
אבל אחי סובל מבעיות עצבים אז הוא אף פעם לא חושב לפני, שהוא רוצה משהו הוא תמיד לוקח קודם בלי לחשוב על השלכות.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
סוף סוף שכנעתי את אחי לתת להם להיפגש, זה לקח זמן אבל הוא הסכים.
נכנסתי לחדר כדי לקחת את אדוארד הוא נילחם בי.
"תעזוב אותי" הוא צעק והמשיך לנסות להתנגד.
"אתה רוצה לראות את שון?" שאלתי בקול רגוע והוא לפתע הפסיק להתנגד "אז.." חיכיתי שיגיד לי משהו שידבר איתי.
הוא הנהן "אתה רוצה?.." אחזתי בסנטרו, מונע ממנו להזיז את פניו, בבירור מחכה לתשובה בקול
"כ-כן" הקול החלש שלו נשמע מעט מיוסר.
אחזתי בידו ומשכתי אותו קלות איתי, הוא נראה טיפה מהוסס ביציאה מהחדר אבל המשיך ללכת איתי.
עניו מתחילות להתמלא בתקווה קטנה וכמעט בלתי נראית.
נקודת מבט שון:
אדוארד הגיע פתאום, בכינו, דיברנו. המפלצות השאירו אותנו לבד.
כל פעם ששעל על מה הוא עשה לי או אי7ך אני, התחמקתי. אני לא יכול לשקר לו.
ראיתי שהוא דאג והיה לחוץ, ניסיתי להעמיד פנים שהכל בסדר.
אבל לאט לאט כשראיתי איך הוא הסתכל עליי הסכר נפרץ ודמעות ויבבות קולניות יצאו ממני ללא שליטה.
לא יכולתי להחזיק את זה יותר הרגשתי כל כך עלוב.
ובזמן שהוא צועק לי ומנסה לברר מה קרה פתאום, אני התייפחתי עליו, לא יכול להחזיק את משקל גופי יותר, ומתפרק לתוך זרועותיו.
מסרב לדבר ולענות לשאלות הדאוגות שלו.
"אני אקרא להם, אני לא יכול אפילו לתקשר איתך כמו שצריך"
"לאא-לא" צעקתי מסרב לראות את הפרצוף שלו עד שנפטרתי ממנו.
"אני רק שואל אם הם יכולים להביא לך משהו"
"אל תהיה מטומטם, הם אלה שעשו לי, לנו את זה, הם לא יכולים לעזור בכלום" צעקתי עליו
אבל כנראה שהעולם אכזר ושני האחים נכנסו לחדר. כנראה שמעו את הצעקות.
"מה קרה?" האח השני שאל
"אמרתי לך שזה רעיון רע. לתת לשון לראות מישהו חוץ ממני לא יעשה לא טוב" האח הראשון אמר, המפלצת בכבודה ובעצמה.
לשמוע את זה נותן לי תסכול בלתי יאמן, כלפיו, כלפי הכל.
מה יהיה עם החיים שלי מעכשיו?
"תעזוב אותם, זה לא בכי מתוך רוע, וחוץ מזה אתה גרמת לו להתפרק ככה"
"טוב... בוא ניקח אותם לאכול"
טוב פרק ממש ממש קצר. כבר אמרתי שאני נחסמתי טיפה וזה היה מה שכתבתי לפני, לא הצלחתי להמשיך אז אני מעלה את זה בינתיים. אני כנראה לא אכתוב עוד קצת זמן, אבל אני לא נוטשת, אני מעלה לאט כי פשוט הרעיונות שלי מתקצרים.
בכל אופן מקווה שכולכם בטוחות ושלמות ובעזרת ה' נעבור את המצב הזה
YOU ARE READING
Be My Baby
Wilkołaki"זה הבית החדש שלך" אדאורד בן השש עשרה שבקושי מצליח לשלם שכר דירה ילד שונה בסך הכל אבל הוא תמיד סבל מזה עד שהוא בא וחטף אותו Xלא להומופוביםX
