נקודת מבט אלנה:
הלכתי עם איאן לקניון ובזמן שקניתי בגדים הוא נראה מיואש ״כבר התייאשת? אנחנו נהיה פה עוד כמה שעות״ אני אומרת והוא מגלגל את עיניו.
״אני הולך לשירותים בואי״ ״לא אני רוצה להישאר פה״ ״אלנה יכול לקרות לך משהו״ ״אני נמצאת בקניון שיש בו אבטחה ואתה הולך לחמש דקות לשירותים אני אהיה בסדר״
״אוקיי אבל אם את רואה מישהו חשוד את ישר מתקשרת אליי ורצה אל השירותים מבינה?״ ״כן כן ברור, לך כבר״ הוא הולך ואני נכנסת לתא מדידה למדוד כמה בגדים.
אחרי שאני יוצאת מהתא מדידה, אני רואה שאיאן כבר חזר והולכת אליו ״אל צריך לחזור לבית״ ״מה למה?״ ״פשוט צריך אל תתווכחי״ תמיד שהם היו אומרים את זה ידעתי שזה קשור לדבר אחד. עוקבים אחרינו.
אז לא התווכחתי איתו והלכתי אל המכונית, הגענו אל הבית ולוקאס ישר שאל אם אנחנו בסדר ״כן ברור שאנחנו בסדר לוקאס מה לעזעאל קרה?״
״את יודעת שאנחנו לא יכולים לספר לך״ כמובן לא יכולים לספר לי, כמו תמיד. אני עולה אל החדר שלי ומדברת עם כמה חברות שלי.
איימי:אל את באה היום למסיבה נכון?
אלנה: נראה לך שאחים שלי יתנו לי לצאת?
איימי: נו אל אל תבאסי, פעם אחת תבואי. אל תספרי להם שאת יוצאת וככה הם לא ידעו.
אלנה: אני לא יודעת אם אני רוצה לשקר לאחים שלי..במחשבה שנייה אוליי פעם אחת אני אצא? מה כבר יקרה?
אלנה:אני באה