תשמור אותי איתך

1

איימי

אני עומדת מול דלת השירותים בלחץ, מחכה לצלצול שייתן לי ללכת הביתה, אני מעבירה את כל השעתיים האחרונות בשירותים מרוב הלחץ שג'יימס ינסה לדבר איתי שוב על הפרדה שלנו...הוא ניסה לדבר איתי בהפסקה אבל אמרתי לו שנדבר על זה בשיעור ו..טוב כמובן שהברזתי מהשיעור, אני לא יכולה לדבר על זה, לפחות לא עכשיו. כל השבוע הוא מנסה לדבר איתי ואני פשוט מתחמקת ממנו, השבוע הזה היה נורא אבל לפחות בעוד שעתיים אהיה במרחק של 10,853 קילומטר מפה, בישראל. סוף-סוף אנקה את הראש ואחגוג יום הולדת 17 עם המשפחה ועם עדן, עדן היא הבת דודה האהובה עליי ללא ספק. למרות שהם במרחק של 10,853 קילומטר והטיסה היא 12 שעות הם ללא ספק הצד האהוב עליי, הצד של אמא הוא באמת הצד הכי שווה. גם אבא שלי יהודי אבל המשפחה שלו גרים ברחבי ארצות הברית, ביקרתי אותם בלוס אנג'לס, בלונדון וגם כאן בניו יורק, הם נחמדים אבל ללא ספק האהובים עליי הם הצד של אמא, בישראל. הם הצד הבאמת שווה של המשפחה, למרות שגואי אוהב יותר את הצד של אבא, אולי אני וגואי תאומים זהים אבל בהחלט לא חושבים אותו דבר. למרות שאני חולקים את אותו שיער בלונדיני ועיינים ירוקות אנחנו לא חולקים את אותו מוח. אני מרגישה את הטלפון רוטט בכיס הג'ינס שלי, אני מקווה שזה לא ג'יימס, אני שולפת את הטלפון מכיס הג'ינס שלי בלחץ ונרגעת כאשר אני רואה את השם 'קלואי' על המסך. אני עונה לשיחה, ''בשירותים או בספרייה?" אני נאנחת ומרימה את התיק שלי "בשירותים," אני עונה ופותחת את דלת השירותים לרווחה "בקומה הראשונה?" היא שואלת "השנייה," אני עונה ויוצאת מהשירותים "תני לי לנחש..." היא אומרת ואני בטוחה שהיא כבר יודעת "ג'יימס?" היא שואלת, כמובן שהיא יודעת. "את מתכוונת לספר לי?" היא שואלת למרות שהיא כבר בטוח יודעת "אין מה לספר," אני אומרת "אין מה לספר?" היא שואלת ואני נאנחת, "אנחנו חברות מכיתה ז' איימי, את לא תצליחי לעבוד עליי בכזאת קלות."
היא אומרת, אני יודעת שהיא צודקת. אני מרגישה את הטלפון רוטט בכף ידי, אני מקווה שזה לא ג'יימס. אני מביטה במסך הטלפון ונרגעת אחרי שאני את רואה השם של אחי על המסך, ''איימי'' אני שומעת מאחוריי, אני מסתובבת ורואה את קלואי. "קלואי" אני אומרת ומחבקת את קלואי, "אני לא מאמינה שבעוד שעתיים את לא תהיה פה," קלואי אומרת "אני טסה רק לשבועיים קלואי." אני עונה "שבועיים זה יותר מדי," אני מרגישה את הטלפון שוב רוטט בכף ידי ומביטה במסך הטלפון, שתי הודעות מאחי,

גואי: איימי אני מופתע,
גואי:ממתי את מבריזה בלעדיי?

איימי:ממתי שיש לך עבודה להגיש,

גואי:עבודה להגיש זאת לא סיבה מספיק טובה להבריז?

איימי:ובכל זאת לא הברזת.

גואי:מי אמר שלא הברזתי?

איימי:איפה אתה?

גואי:בבית, רציתי לקחת אותך הביתה אבל לא מצאתי אותך בשיעור...