תשמור אותי איתך

2

נואה

אני מגיע סוף-סוף הביתה אחרי אימון, אני מותש ועייף אבל אני חייב לטוס לישראל היום. מאז שהוריי התגרשו אני טס מארצות הברית לישראל, אימי יהודיה ונולדה בישראל, אבי גם יהודי אבל הוא נולד בלוס אנגלס, לכן אני רוב הזמן גר עם אבי, בארצות הברית. אבל אני גם מבקר את אימי, בישראל. אבא שלי לא נמצא הרבה בבית בגלל העבודה שלו אז לכן יוצא שאת רוב הזמן אני מבלה עם אחותי הקטנה, זואי. זואי היא די שקטה, אני יודע שהיא אוהבת לקרוא לפי הספרייה הלא קטנה שיש לה בחדר. יש לה המון ספרים בחדר אבל היא לא נותנת לי להתקרב אליהם, היא שומרת על הספרים שלה כיאלו זה זהב. אני מוצא את עצמי הרבה פעמים קונה לה ספרים מכספי האישי. "נואה!" אני שומע את זואי קוראת לי מהסלון, אני יורד למטה. "זואי?" אני רואה את אחותי הקטנה עומדת ליד הדלת, ובפתח עומדת לא אחרת מאשר לין. "נואה," לין קוראת לי. "זואי תבדקי שארזת הכל ולא שכחת כלום, טוב?" זואי מהנהנת ועולה למעלה. "לין, מה את עושה פה?" אני שואל את לין "נואה, אתה לא עונה להודעות שלי כבר שבוע." היא אומרת ואני חושב על איזה שקר אגיד לה הפעם... "כנראה לא שמתי לב, הטלפון שלי ב-" לין קטעה אותי "אני יודעת שאתה מסנן אותי נואה." לין אומרת ואני נאנח "נואה, אני יודעת מה אתה רוצה להגיד אבל אתה עושה טעות. אנחנו מושלמים ביחד נואה, זה מה שכולם אומרים. אנ-" אני קוטע את לין "דיברנו על זה לין," אני נאנח פעם נוספת. "אני מצטער אבל אי אפשר להמשיך את המערכת יחסים הזאת." אני אומר, "נואה אבל אני אוהב-" קטעתי אותה לפני שתשלים את המשפט הזה, "לא." הכרזתי, "לא את לא." קבעתי עובדה. "א-אני כן," איך מגיבים לזה? אני מחבב את לין אבל לא מאוהב בה, אני לא רוצה לפגוע בה. פשוט אני מעדיף אותה בתור ידידה, והאמת? נכנסו לזוגיות רק כי כולם חשבו שיש בינינו משהו מעבר לחברות, וגם לין. לא רציתי להרוס את הקשר שלנו בכך שאסרב לה כשהציע לי להיות החבר שלה מול כולם אז פשוט הסכמתי, אבל אחרי עשרים וחמישה ימים ביחד החלטתי שמספיק ונפרדתי ממנה, "נואה אני באמת אוהב-" קטעתי את לין "לין, תקשיבי לי. אני באמת מחבב אותך, אבל אני לא מרגיש משהו מעבר לזה, אני מצטער, באמת. אבל מגיעה לך גבר שיאוהב אותך ואני פשוט לא יכול, מצטער." אמרתי לה, "א-אתה עושה טעות נואה!" לין אמרה "אני מצטער," עניתי לה "אתה באמת תצטער!" לין אמרה והתחילה ללכת לכיון מכונית לבנה ונכנסה אליה, פגעתי בה. אני יודע שפגעתי בה. זואי ירדה למטה, "ארזתי הכל." היא אמרה "יופי," עניתי לה ועליתי למעלה, נכנסתי לחדר שלי והרגשתי את הטלפון שלי רוטט בכיס שלי, הוצאתי את הטלפון מהכיס שלי וראיתי שקבלתי הודעה מאבי,

אבא: אתה וזואי מוכנים? ארזתם הכל?

נואה: כן, הכל מוכן. מתי אתה מגיעה?

אבא: אני אסיים בעוד רבע שעה,
אבא: את וזואי תתארגנו לטיסה ביינתים.

***

אבא: אני בדרך, אתם מוכנים?

"זואי!" אני קורא לאחותי הקטנה. זואי יורדת למטה, "אני מוכנה," זואי אומרת. "איפה המזוודה שלך?" אני שואל, "למעלה, בחדר שלי." אני מהנהן ועולה למעלה, נכנסתי לחדר של זואי ולקחתי את המזוודה שלה תוך כדי שאני מקליד לאבי.