תשמור אותי איתך

4

נואה

אני לא מבין מה עובר עליי, אני כבר שבוע לא מפסיק לחשוב על בחורה שראיתי פעם אחת, זה אף פעם לא קרה לי. אפילו לא דיברתי איתה, למרות שרציתי. רציתי להכיר אותה.

"תהנו, ונואה אל תשתה אלכוהל." אימי אומרת וקוטעת את מחשובתיי, "אוקיי, תודה שאת שומרת עליהן אמא, אנחנו נחזור בלילה."

"אוקיי, תהנה חמוד שלי." אמרה אימי וחיבקה אותי, חיבקתי אותה חזרה ואז השתחרננו מהחיבוק. "ביי אמא," עניתי ויצאתי מביתה של אימי. קול יצא אחריי ואז אימי סגרה את הדלת,
אני וקול התקדמנו לכיון המכונית.

אחרי שבוע של מחשבות רק על דבר אחד או יותר נכון בחורה אחת... אני מאוד אשמח להשתחרר הלילה מכל המחשבות האלה, כשקול הציע לי ללכת למועדון הזה כמובן שהסכמתי.

"אמא שלך לא אמורה לעבוד הערב?" שאל קול וקטע את מחשבותיי, "היא אמורה אבל היא התעקשה לשמור על זואי וליזי." עניתי,

חיוך עלה על שפתיו של קול, "אמא שלך ממש אוהבת את ליזי." אמר קול, הוא צודק. חיוך קטן עלה על שפתיי,

הטלפון של קול התחיל לצלצל ולרטוט, נראה שעוד פעם קלואי מתקשרת עליו, קלואי היא בחורה שקול יצא איתה לפני כמה שבועות.

קול ענה לטלפון, "מה קורה קלואי?" שאל קול, אני לא מצליח לשמוע מה קלואי עונה לו. "אה.. כן , בקשר לזה.. אני מעדיף שנשאר ידידים.." אמר קול,

חשבתי שהוא מחבב את קלואי.. אבל כנראה שלא. "כן.. אני מצטער קלואי.." קול אמר וניתק את שיחת הטלפון, "מה קרה קול? חשבתי שאתה מחבב את קלואי," שאלתי.

"קלואי היא נחמדה וזה.. אבל אני מעדיף אותה בתור ידידה.." קול עונה ומחנה את האוטו, "הגענו." קול אומר, אני יוצא מאוטו וגם קול יוצא אחריי.

אנחנו מתקדמים לכיון הכניסה למועדון. "חשבתי שאתה באמת מחבב אותה," אני אומר. "אני מחבב אותה.. אבל בתור ידידה." הוא עונה,

אנחנו נכנסים למועדון. אני וקול הולכים לכיון הבר וכשאנחנו מגיעים בחור אחד עוצר אותנו, בחור שנראה בגילנו. זה לא מפתיע אותי שעוצרים אותנו, זה קורה כל הזמן. קול שונא שעוצרים אותנו, הוא הלך ישר לבר והשאיר אותי איתם.

אבל כשראיתי שהבחור הבלונדיני מהמטוס נמצא ליד הבחור שעצר אותנו ישר חיפשתי אותה בעייני, אבל היה רק בחורה אחת לידו, וזאת בחורה עם שיער חום ועיינים חומות.

זאת לא היפיפייה שראיתי במטוס, "נואה! אני לא מאמין!" צעקו שני הבחורים באנגלית. "מה אתה עושה בישראל?" שאל הבחור שנמצא ליד הבלונדיני,

"אתם יכולים לדבר עיברית." עניתי, המשכנו לדבר. ערבבנו בין עברית לאנגלית, צחקנו, הם אפילו אמרו לי את השמות שלהם.

לבולנדיני קוראים גואי, שכנראה הוא גר באמריקה לפי המבטא שלו.. ולבחור השני קוראים דניאל, שהוא מישראל. לחברה שלו קוראים ורד, שהיא כנראה גם מישראל,