תשמור אותי איתך

11

נואה

הטלפון שלי לא מפסיק לצלצל ולרטוט כל היום בגלל כל ההודעות ששולחים לי, ההודעות מקבוצת הרוגבי, יש לנו משחק ביום שלישי והמאמן רוצה שנעשה כמה שיותר אימונים לפני המשחק.

אתמול היה לי יום הולדת, המסיבה הייתה פשוט מדהימה. הלילה עבר כל כך טוב ואיימי אפילו ישנה איתי. שהחזרתי את איימי הביתה, לפני שהיא יצאה מהאוטו התנשקנו, אבל זה לא הרגיש כמו נשיקות הרגילות שלנו. הנשיקה הזאת הייתה מדהימה, והאמת? רציתי עוד.

כשהתנתקנו מהנשיקה והעברתי מבט קצר על ברכיי, דמיינתי איך זה ירגיש שאיימי תשב עליהם, אני לא יודע איך אבל איימי הבינה את המבט הזה וקמה מהכיסא והתיישבה על ברכיי. כיאלו קראה את מחשבותיי.

"שלום יפייפיה," אני אומר כשאני רואה אותה מתקרבת לשולחן שלי, "שלום נואה," היא אומרת ומתיישבת לידי כשהצלצול הולם באוזניי,

"איפה גואי?" קלואי שואלת את איימי כשהיא נכנסת לכיתה, "גואי נשאר בבית." היא עונה, קלואי נאנחת ומתיישבת בשולחן שלידנו. "מה קורה בין קלואי לגואי?" אני שואל את איימי בשקט כדי שקלואי לא תשמע אותי.

"זוכר שראינו אותם יוצאים מאחד החדרים בבית של קול? הם התמזמזו שם, יום למחרת הם חשבו שהם לא היו אמורים לעשות את זה ועכשיו... אני כבר לא יודעת מה קורה בניהם עכשיו." איימי עונה לי בשקט,

****

איימי

עבר שבועיים מאז היום הולדת של נואה ואחרי שבוע של לימודים בחורף עם בגדים קצרים הפכתי לחולה ועכשיו יש לי חום, אני עם חום כבר יומים וזה היום השלישי, נואה באה לטפל בי היום ומפני שגואי הלך לדבר עם קלואי וההורים שלי בעבודה אנחנו לבד בבית שלי.

"תשבי יפייפיה, אביא לך את המרק." נואה אומר ואני מתיישבת בכיסא, "אתה יודע שאתה לא חייב לעשות את זה נכון?" אני שואלת את נואה."אני לא חייב, אבל אני רוצה." הוא אומר ולוקח קערה מהארון, "אתה בטוח שאתה רוצה?" אני שואלת שוב, נואה מניח את הקערה על השיש ומסתובב אליי, "הכל בסדר יפייפיה?" הוא שואל,

חיוך עולה על שפתיי. אני כל כך אוהבת שהוא קורא לי יפייפיה. "אז את אוהבת כשאני קורא לך יפייפיה?" נואה אומר כשהוא שם לב שחיוך עלה על שפתיי, "יפייפיה.." הוא אומר ומתקרב אליי, הוא מניח את ידו על הצוואר שלי ואת היד השניה שלו הוא מניח על המותן שלי ומתקרב אליי.

שפתיו קרובות לשפתיי אבל רגע לפני שאנחנו מתנשקים אני עוצרת אותו. "אני אדביק אותך," אני אומרת. "אז תדביקי אותי, נהיה חולים ביחד ונוכל להתנשק כמה שנרצה," הוא עונה, חיוך עולה על שפתיי פעם נוספת, נואה מתקרב אל שפתיי שוב והפעם אני לא עוצרת אותו ושפתינו נפגשות.

אחרי דקה ארוכה שנואה מנשק אותי אנחנו מתנתקים מהנשיקה ונואה נזכר במרק, נואה מוזג את המרק לקערה והטלפון שלי מצפצף. אני מרימה את הטלפון ומדליקה אותו,