- THE BEATING HEART -

2

- פרק מספר 2 -
| נ.מ - גיסונג |

קמנו לבית ספר , כמו בכל יום רגיל , השיעורים המשעממים.. האוכל הדוחה בקפיטריה.. המורים הנוראיים.. רגיל.
״ליקס , עוד יום נוראי נגמר לו , מה דעתך שנמשיך מפה לאכול? שמעתי על מסעדה כפרית חדשה לא רחוק מפה״ הצעתי בעליזות.
״דיל. אני גווע ברעב.״ הוא ישר הסכים , לא שהיה לי ספק.
נכנסנו לרכב ונסעתי לכיוון אותה מסעדה.

״ואו.. זה נראה..״ פליקס גמגם בהלם ואני המשכתי ״יקר״.
הסתכלנו אחד על השני וגיכחנו.
״אתה בטוח שזה רעיון טוב? המסעדה הזאת נראת יקרה מידי ואני לא בטוח שהגענו לאותה מסעדה כפרית שדיברת עליה..״ פליקס צחקק.
״הכל בשליטה אל תדאג , בוא נכנס״ משכתי את ידו בביטחון פנימה.
נכנסנו ולא יכולנו להוריד את העיניים שלנו מכמות האנשים ומהאווירה שהייתה שם.
מחוץ למסעדה היו כמויות של אופנועים שחורים וכשנכנסנו ראינו מסעדה מלאה גברים קשוחים בחליפות שחורות.
כולם שם על כוס בירה או משהו.. מסעדה זה לא.
״גיסונג..״ בכל פעם שפליקס נלחץ או מפוחד הוא מגמגם.
הוא החזיק את הגקט שלי מהכתף והסתיר את עצמו מכל האנשים.
״זה בסדר , בוא נעוף מפה״ קבעתי ולא עברה שניה ופליקס רץ במהירות החוצה.
הוא רץ כל כך מהר שנתקע באחד האופנועים כששניהם נפלו.
גם האופנוע. גם פליקס.

| נ.מ - פליקס |

״שיט..״ מלמלתי בכאב.
״ליקס! אתה בסדר???״ גיסונג ישר נלחץ וניסה לעזור לי לקום.
״האופנוע הזה עולה יותר מהחיים שלך אתה יודע ילדון?״ שמענו קול גברי מעלינו.
נעמדתי במהירות , ניקיתי את בגדיי ומיהרתי להביט באותו הבחור.
פניו היו מכוסות בקסדה שחורה ואטומה , הוא היה גבוה ממני פי כמה וגופו היה בחליפה שחורה שיכלה להבליט את קוביות בטנו.
״אה.. אני.. אני מצטער״ גמגמתי ונצמדתי לגיסונג.
״התנצלות זה נחמד.. אבל איך אתה מתכוון לשלם על הנזק?״ הבחור התקרב אליי והלכתי עוד צעד אחורה בפחד.
״אני.. אין.. אין לי מספיק..״ גמגמתי בלחש.
״היונגין , תן לי לטפל בזה״ קול גברי נוסף נשמע מאחוריו של הבחור. הגיע בחור נוסף שהיה לבוש בדיוק כמוהו כשהחזיק את הקסדה בידו והחזיק את כתף חברו.
״מי אתה?״ גיסונג שאל ונעמד מלפניי אל מול פניו של אותו גבר.
״לי מינהו. ואתה מי?״ הגבר שאל את גיסונג והוא ישר ענה.
״האן. האן גיסונג.״ הוא אפילו לא גמגם.
הלוואי שהייתי יכול להיות כמוהו.
״אז.. האן גיסונג.. חבר שלך הפיל את האופנוע של חבר שלי. איך אתה מתכוון לפצות על זה?״ הוא שאל והתקרב לגיסונג.
״אני מצטער! אין לנו דרך לשלם לכם על זה.. בבקשה אם אתם צריכים לגבות תשלום או מה שזה לא יהיה אל תערבו את גיסונג! אני זה שהפיל את האופנוע״ התחננתי והזזתי את גיסונג מטווח הראיה שלהם.
זה אני. מולם.
״כרצונך ילד.. מה השם שלך?״ הבחור שהאופנוע שהפלתי שייך לו התקדם לעברי ושאל.. נדמה לי שהשם היה.. היונגון? היונגין? 
״פליקס , לי פליקס״ אמרתי בביטחון. ניסיתי לפחות.
הוא הסיר מפניו את הקסדה השחורה ועיניי נפערו.
נדמה לי שהוא הבן אדם הכי יפה שראיתי בחיי.
שיערו השחור והארוך גלש מהקסדה , פניו היו משורטטות , עיניו מלוכסנות ובוהקות ושפתיו העבות המדגישות את פניו.
״אוקיי פליקס.. אני מניח שנפתור את עניין התשלום בנינו , לא ככה?״ הוא התקרב והביט בעיניי.
״אני מניח..״ גמגמתי והוא משך אותי מהיד אל מאחורי המסעדה.

| נ.מ - גיסונג |

״היי!! לאן אתה חושב שאתה לוקח אותו?!״ צעקתי במהירות והתכוונתי לרוץ אחריהם כשאותו לי מינהו הזה חסם אותי בגופו.
״היי היי תרגע ילד״ הוא גיחך.
״אני נשבע שאם יקרה לו משהו , זה הסוף שלכם״ איימתי אבל התחרטתי על זה במהירות.
״מה אתה אומר.. מה יקרה?״ מינהו התקרב אל פניי.
הוא היה כל כך יפה.. יכולתי להביט בו שעות.
שתקתי.
״בדיוק.. הכל יהיה בסדר אל תדאג״ הוא אחז בפניי והתרחק ממני.

| נ.מ - פליקס |

״מה אתה עושה״ שאלתי בלחץ כשהוא שחרר את ידי והצמיד את גבי אל הקיר.
״מסדר איתך עניינים.. תשלום זה לא עניין פשוט״ הוא הכריז והחל לנשק את צווארי באיטיות.
״מה.. מה אתה עושה לעזאזל!״ נלחצתי והעפתי אותו ממני בדחיפה.
״גובה את התשלום.. זאת פעם אחרונה שאתה מעיף אותי ככה , שמעת ילד?״ הוא התקרב אליי שוב ואחז בפניי.
הסתכלתי בעיניו והוא בעיניי , הרגשתי שזה לא מתאים לי.. אני מפחד ממנו. נלחץ ממנו. אני לא רוצה לעשות את זה. לא ככה.
״בבקשה.. אני מתחנן.. אל תעשה את זה. בבקשה״ התחננתי כשהוא מביט בעיניי הדומעות.
יכולתי לראות חמלה בעיניו כשהוא ישר אמר: ״אני לא. אתה לא צריך לבכות.. אני אדחה את התשלום בשבילך. תתקשר.״ הוא התרחק ממני ושם בידי כרטיס עם מספר הטלפון ונעלם.