- THE BEATING HEART -

12

- פרק מספר 12 -
| נ.מ - היונגין |

המשכנו להתנשק עוד זמן רב עד שפליקס קטע את זה כשהכריז שהוא נכנס להתקלח.
אני כל כך מאושר.. ברצינות. אני מרגיש כל כך בר מזל שיצא לי להכיר אותו כי אני לא עומד לשחרר את הילד הזה לעולם , אפילו לא בעוד מיליון שנה.
פליקס סיים להתלבש ויצא אל החדר בפיגמה.
פיגמה רגילה על פניו אבל כל דבר שהילד הזה לובש נראה כל כך סקסי.
״במה אתה בוהה?״ הוא שאל כשסרקתי את גופו.
״בך״ אמרתי והורדתי את חולצתי כשנשארתי רק עם טרנינג ונכנסתי למיטה. עכשיו פליקס הוא זה שבוהה.
״במה אתה בוהה?״ החזרתי לו בגיחוך.
״בך״ הוא ענה והשפיל את פניו. 
״פליקס״ קראתי בשמו והוא פנה להסתכל בעיניי.
״תבחר את אחד החדרים.. אסדר לך אותו כדי שיהיה לך נוח״ אמרתי כשפליקס ישר קפץ לתוך המיטה וחיבק אותי בחוזקה אל מתחת לשמיכה.
״בבקשה אל תיתן לי לישון לבד. אני שונא את זה.. בגלל זה אני ישן עם גיסונג אני מפחד בבקשה תן לי להשאר איתך היונגין!״ הוא התחנן ורעד כולו מלחץ.
״היי היי.. זה בסדר.. אתה יכול להשאר כאן , כמה שתרצה״ הרגעתי אותו והכרחתי אותו להסתכל בעיניי.
״אני כאן איתך בסדר? אני לא עוזב אותך״ אחזתי בפניו הקטנות וחיכחתי את אפי באפו כשהוא הנהן ברוגע.
״אתה יכול ללטף לי את השיער?״ הוא מלמל בלחש אל תוך החיבוק.
״כל מה שתבקש״ אמרתי וחיבקתי אותו בחוזקה כשידי מלטפת את שיערו.
פליקס הידק את אחיזתו בי כאילו מפחד שאברח ולאט לאט נרדם על חזי.
לקח לי זמן להרדם אחריו כי פשוט לא יכולתי לעכל את המצב.
בהיתי בנער הישן על גופי וחשבתי עד כמה אני אוהב אותו.
אני מתכוון , איך הגעתי למצב הזה? מעולם לא התאהבתי ראשון וגם אף פעם לא חזק כמו עכשיו.
מעולם לא חשבתי שבחור כמוני יכול להיות בקשר רציני , אבל כשמדובר בפליקס המחשבות שלי מפסיקות לרוץ , רק הלב מגיב.
אני מניח שהילד הזה הוא משהו מיוחד.. הוא שלי.
ואם זה תלוי בי , הוא יהיה שלי לכל החיים.

| נ.מ - פליקס |

התעוררתי באמצע הלילה.. אני חושב שהשעה הייתה שלוש בלילה.
התקרבתי לאחוז בהיונגין כדי להרדם שוב אך לא מצאתי אותו.
התחלתי להלחץ , התיישבתי על המיטה ונשימותיי נעשו כבדות יותר. הרגשתי חנוק.

| נ.מ - היונגין |

עליתי חזרה לחדר מהמטבח ונבהלתי בטירוף.
״פליקס??? מה קרה??״ מיהרתי לשבת לצידו וליטפתי את פניו כשהוא מתנשם בכבדות.
״פליקס! תנשום לאט! בבקשה.. אני כאן.. לאט..״ ניסיתי להרגיע אותו וחזרתי איתו על נשימות. זה לאט לאט הסדיר.
״היי.. אתה בסדר? מה קרה?״ שאלתי בלחש וליטפתי את ראשו.
״חשבתי שעזבת.. לא מצאתי אותך.. כל כך פחדתי..״ הוא גמגם בלחץ ואספתי אותו במהירות אל תוך גופי.
״אני מצטער.. אני מצטער אני רק שתיתי מים.. סליחה״ עצמתי את עיניי בחרטה וליטפתי את ראשו.
״זה בסדר.. סליחה אני דרמטי מדי..״ הוא מלמל בבכי.
״לא לא , אתה לא. אני מצטער , מעכשיו יהיה כאן בקבוק מים גדול אל תדאג.״ אמרתי והוא הנהן במתיקות.
״תסתכל עליי״ ביקשתי בלחש.
אני לא מסוגל לראות את כל פניו בשל האור הכבוי אך את עיניו הנוצצות תמיד אראה.
״אני לעולם לא אעזוב אותך. אתה שומע? לעולם. התאהבתי בך חזק מדי מכדי לתת לך ללכת״ לחשתי והוא השליך את גופו לשכב עליי וחיבקתי אותו בחוזק. קרוב קרוב אליי.
״היונגין״ הוא קרא בשמי.
״כן מלאך קטן״ השבתי מלטף את שיערו.
״אני.. אני אוהב אותך״ הוא אמר והרגשתי את הלב שלי מתפוצץ.
״אתה מדבר מתוך שינה?״ לא האמנתי , רציתי לוודא.
״לא.. אני ער״ הוא לחש במעומעם.
״אתה בטוח?״ גיכחתי למשמע קולו הישנוני.
פליקס לא ענה , יכולתי לחשוב שהוא נרדם אך כמה שניות לאחר מכן הרגשתי את שפתיו מנשקות אותי עמוקות. דורשות שאפתח את פי.
נתתי ללשונו להכנס וחקרתי את פיו עם לשוני , אחזתי בפניו ונישקתי אותו עמוק יותר. פאק אני אוהב אותו.
״האם זה משהו שאפשר לעשות מתוך שינה?״ הוא התנתק והתגרה.
״אני לא חושב מלאך מנומש..״ גיכחתי.
״מה פשר הכינוי שלי? רוצה להסביר לי?״ הוא שאל בלחש.
״זה פשוט.. אתה מלאך ואתה מנומש , ביחד - מלאך מנומש״ הסברתי ופליקס צחקק בקול.
״הו אתה מאוד יצירתי הוואנג היונגין״ הוא גיחך ופיהק באותו הזמן.
״אייש מלאך מנומש שכמוך.. הגיע הזמן לישון , בוא אליי״ קבעתי והוא נתלה עליי בגופו הקטן וחיבק אותי בחוזקה.
״לילה טוב מלאך קטן״ לחשתי כשהוא כבר נרדם ונשקתי לראשו.