- THE BEATING HEART -

3

- פרק מספר 3 -
| נ.מ - גיסונג |

בזמן העימות עם מינהו קלטתי את פליקס רץ לכיווני.
״אלוהים.. אתה בסדר?״ הוא רץ לזרועותיי וליטפתי את ראשו.
״אני בסדר..״ הוא לחש.
״איפה היונגין?״ שאל מינהו את פליקס.
״אה.. אני לא בטוח.. הוא הלך״ פליקס ענה והתנתק ממני.
״היה נעים להכיר.. נפגש בהמשך״ מינהו הלך ושלח אליי קריצה.
מה הקטע לעזאזל?
״אוי אלוהים פליקס , מה קרה שם לעזאזל?״ שאלתי את פליקס במהירות.
״שום דבר.. הוא פשוט ויתר לי על התשלום.. לא משהו מיוחד.״ הוא ענה בתמימות.
״איזה מזל.. לפחות זה מאחורינו.. איזה שני גנגסטרים חיים בסרט.״ אמרתי בהתרסה.
״כן.. בוא נעוף מפה״ פליקס אמר ולא היה דבר אחר שרציתי לעשות יותר מזה. איזה יום סיוט.

| נ.מ - פליקס |

גיסונג ואני כבר אחרי ארוחת ערב.. האמת שהוא כבר חצי ישן אבל אני לא מצליח להוציא את המקרה ההוא מראשי.
לא את המקרה ולא את הבחור.
לרגע אחד הוא מאיים עליי ולרגע אחר הוא פשוט מרחם עליי ועוזב אותי? מה נסגר?
הייתי חייב לשקר לגיסונג על העניין עם היונגין.. לא יכולתי להגיד לו מה באמת היה שם וגם , זה עניין שלי.
אני הפלתי את האופנוע שלו ולכן אני אשא בתוצאות.
שכבתי ליד גיסונג ובהיתי בכרטיס שהיונגין נתן לי.. כל כך הרבה מחשבות בראש שלי שנהיה לי סחרחורת.
עיניי נעשו כבדות ונפלתי לשינה עמוקה.

מוקדם יותר הבוקר התעוררתי מצליל הודעה.
שפשפתי את עיניי להסתכל בטלפון וקפאתי במקום.
״היי ילד , אני קולט שאם זה תלוי בך אתה לא תתקשר.. בוא נפגש״
היונגין שלח לי הודעה.
מאיפה הוא השיג את המספר שלי? אני לא מתכוון לענות.
אני לא רוצה שום קשר איתו.
הוא מפחיד אותי ואחרי מה שקרה אני לא רוצה להפגש איתו שוב.
הערתי את גיסונג והלכנו לבית ספר.. לקראת סיום היום , צליל הודעה מגיע בשנית.
״אתה מתכוון להמשיך להתעלם?״
הוא פאקינג לא משחרר. מה הוא רוצה ממני?!
״אוי אלוהים.. סוף סוף הביתה! המורה הזה חפר לא??״ גיסונג שאל והוציא אותי ממחשבותיי.
״כן..״ אמרתי מוסח.
״היי הכל טוב איתך?״ הוא שאל בדאגה.
״כן כן , בוא הביתה״ אמרתי ויצאנו מהבית ספר.
בשער חיכו שני אופנועים שחורים , שני בחורים עם חליפות בדיוק כמו של אתמול.. אין מצב.
נכון?

״לי פליקס״ היונגין הוריד את הקסדה והתקרב אליי.
״האן גיסונג״ מינהו קרא בשמו של גיסונג והתקרב אליו גם הוא.
״איך אתם..״ גיסונג שאל ומינהו המשיך ״מצאנו אתכם?״
״יש לנו את הדרכים שלנו״ היונגין הסביר.
״אוקיי.. למה אתם פה?״ שאלתי בחוסר הבנה.
״היום אכלתם אותה״ מינהו אמר ופנה להביט בהיונגין. שניהם צחקקו.
הסתכלתי על גיסונג המום , מה הולך פה?
״מה מצחיק?״ גיסונג שאל ומינהו מיד לפת את ידו והוביל אותו לכיוון האופנוע שלו , גיסונג עלה מאחוריו.
״היי! גיסונג!״ רצתי לכיוון האופנוע של מינהו , הוא לא ראה אותי ועוד שניה פגע בי כשהיונגין משך אותי אליו במהירות.
אנחנו צמודים ומבטנו הצטלב.
״מה לעזאזל פליקס?! אתה רוצה למות או משהו?!״ הוא צעק ואחז בזרועותיי בחוזקה.
״ולמה שזה יעניין אותך?״ שאלתי בגלגול עיניים.
״אל תגלגל לי עיניים. בוא.״ הוא אמר בקשיחות ומשך את ידי אל האופנוע שלו.
״אני לא הולך איתך״ נעצרתי והתנתקתי מידו.
״פליקס אל תתחיל. אמרתי בוא.״ הוא איים והחזיק את ידי בשנית.
צמרמורת עברה בגופי. פחד.
״לא״ אמרתי בלחש והסתכלתי לרצפה.
״למה לא?״ הוא שאל ולא עניתי.
״אתה מפחד ממני״ הוא קבע והרים את סנטרי עם אצבעותיו.
מכריח אותי להביט בעיניו.
משום מה , בכל פעם שהעיניים שלנו נפגשות אני מרגיש את הלב שלי דופק כמו משוגע.
״למה זה מפתיע אותך?״ שאלתי בלחש.
״כי אני לא רוצה שתפחד ממני״ הוא אמר בביטחון.
״למה אכפת לך בכלל?״ שאלתי ברצינות.
״אני לא פאקינג יודע , אבל אני מבקש ממך. בוא איתי , אנחנו צריכים לדבר״ הוא התחנן. לא עניתי.
״אני לא אעשה כלום. אני נשבע.״
״בסדר״ נכנעתי ועליתי מאחוריו.
״אם אתה לא רוצה ליפול , כדאי שתחזיק״ הוא משך את ידיי לחבק את בטנו הקשיחה והתחיל בנסיעה.