- THE BEATING HEART -

18

- פרק מספר 18 -
| נ.מ - גיסונג |

למדתי כל הלילה.. מאז שפליקס הלך זה היה נורא משעמם ללמוד לבד שבאיזה שהוא שלב פשוט נרדמתי על כל הדפים.
אני לא זוכר כמה זמן ישנתי אבל קמתי במהירות ממגע של ליטוף על ראשי.
הרמתי את מבטי אל האדם שיושב לצידי ופשוט נהר של דמעות יצא ממני.
הבטתי במינהו ומבלי לחשוב פעמיים חיבקתי אותו בחוזקה כשדמעות מכסות את פניי.
״אהוב שלי.. מה קרה? למה אתה בוכה?״ הוא שאל וליטף את שיערי.
״זה היה שבוע ארוך.. זה היה כל כך קשה והתגעגעתי אליך אני לא מאמין שאני רואה אותך! הייתי בטוח ששכחת ממני ושלעולם לא תבקר אותי שוב ו-״ התייפחתי בבכי כשהוא קטע אותי בנשיקה עמוקה.
נשיקה כזאת שמחזירה את כל האוויר ומפצה על השבוע הנוראי הזה.
״תפסיק לדבר שטויות! איך אני יכול לשכוח ממך?? לא ראיתי אותך שבוע והרגשתי שהלב שלי נשבר. כל כך התגעגעתי לפנים היפות שלך , לקול המתוק שלך ולשפתיים המדהימות האלה.. אני לא עוזב אותך אף פעם. אני מבטיח״ הוא נאם ודמעות המשיכו לצאת מעיניי.
הוא אחז בפניי והביט בעיניי הדומעות כשאמר: ״אני אוהב אותך , תמיד תזכור את זה״.
״גם אני אוהב אותך. אוהב אותך כל כך בבקשה אל תשאיר אותי לבד הלילה..״ התחננתי ואחזתי בחולצתו , מאלץ אותו להשאר.
״לא תשאר לבד. אף פעם. אהיה איתך תמיד , אני אשן איתך כל יום בחייך כדי שלעולם לא תשכח את ההרגשה איתי. אתה שלי״ מינהו קבע ומשך אותי אליו בחוזקה.
מחבק אותי בחמימות והתחושה פשוט מדהימה.
״אני יודע שאתה לומד כבר הרבה זמן.. אני לא רוצה שתתעייף ותעבוד קשה מידי. בוא נלך לישון , תמשיך מחר״ הוא לחש לאוזני והנהנתי במהירות.
״תודה שאתה נשאר איתי״ אמרתי כשמינהו נכנס מתחת לשמיכה ומשך אותי להרדם עליו.
״תודה לך שנכנסת לי לחיים״ הוא החזיר ונשק לראשי. חייכתי.
״מינהו?״ קראתי בלחש.
״גיסונג?״ הוא החזיר והביט בי.
״מה אתה חושב שהיה קורה אם לא היינו נפגשים?״ שאלתי ופניו שינו הבעה.
״אני לא אוהב את השאלה הזאת. נקסט״ הוא התבכיין בכעס וצחקקתי.
״נו.. בכל זאת תענה לי?״ התחננתי ועשיתי פרצוף חמוד כשהתקרבתי לפניו.
״אייש.. אני לא יכול ככה , אתה נראה כמו סנאי מתוק ושובב!״ הוא הודה וליטף את שיערי.
״בבקשהההה????״ התחננתי ומצמצתי רבות בעיניי.
״אוקיי. אני נכנע. רק תפסיק להראות ככה , זה גורם לי להתחרפן״ הוא אמר ומיד ענה.
״אני חושב שאם לא היינו נפגשים החיים שלי היו משעממים.. אני מתכוון , הם כנראה היו נשארים בדיוק כמו שהם וזה די עלוב. כל יום עם היונגין החופר , תמיד לעזור בבר שלו.. שום ריגוש מלהיב.״ הוא אמר וגיכחתי.
״אני ריגוש?״ שאלתי מבולבל.
״אתה מלהיב״ הוא ענה ונישק את כל פניי במהירות.
״זה מדגדגגג!״ צעקתי בצחקוק ודחפתי אותו ממני.
״אוקיי! אני מפסיק! רק אל תדחוף אותי יותר , אני רוצה לחבק אותך״ הוא אמר וחזרתי להתכרבל בתוכו.
״אבל ברצינות עכשיו.. אם לא היינו נפגשים לא הייתי מכיר את אהבת חיי״ הוא אמר והסניף את שיערי.
״אני אהבת חייך?״ הסתכלתי עליו בעיניים נוצצות. הלב שלי רטט מלשמוע את זה.
״רק אתה״ הוא החזיר ונשק לשפתיי כשחייכתי מאושר וחזרתי להתכרבל בתוכו.
בפעם הראשונה בחיי אני יודע איך זה להרגיש מאושר.
מעולם לא חוויתי סוג כזה של אושר או ריגוש.. לא חשבתי שזה יקרה לעולם בנינו.. בהתחשב באיך שזה התחיל. אבל אנחנו במקום אחר עכשיו.. ואני יכול להגיד את זה בגאווה גדולה.
אני אוהב את לי מינהו.
התכוננו ללכת לישון כשגבי נפגש בחזהו של מינהו וראשו מונח על כתפי.
״גיסונג..״ מינהו מלמל אל תוך צווארי.
״ממ״ מלמלתי בעייפות.
״מה דעתך שמחר נלך לפיקניק בפארק ביחד עם היונגין ופליקס?״ הוא הציע בלחש.
״הו.. זה יהיה כיף. בוא נעשה את זה״ לחשתי בחזרה והוא הנהן וחיבק אותי קרוב אליו בחוזקה.
ככה נרדמנו , מחויכים ואוהבים.