דאהיון העביר את השבוע אחרי הפרידה הכואבת שלו במיטה. לא היה אכפת לו מהלימודים ומשום דבר, זז ממנה רק כדי ללכת לשירותים מדי פעם, בקושי מסוגל לאכול.
הודעות ממארי המשיכו להתקבל לטלפון שלו כי לא היה מסוגל לחסום אותה, למרות שבגדה בו ושברה לו את הלב. הקוריאני גם לא היה מסוגל לענות לה, ההודעות ממנה נשלחו מדאגה והוא פשוט לא ידע מה לעשות כי לא הייתה בהן חרטה על המילים שאמרה לו.
מארי תמיד הייתה הכתף התומכת שלו, ועכשיו דאהיון הרגיש לבד. הוא לא אכל ולא שתה, נראה כמו זומבי ופשוט היה מותש נפשית ופיזית.
זה ריסק את ליבו של ליאו שדאהיון נראה כל כך חסר חיים, הצבע בפנים שלו היה מאוד חיוור. הוא שנא את חוסר השליטה במה שקרה ואת זה שלא יכל לעזור.
מדי פעם הצליח וגרם לו לשתות מעט או לאכול איזה פרי. לפני חצי שעה עלה בראשו רעיון כדי לנסות לגרום לו לאכול יותר.
עיני התכלת של הקוריאני התרוממו שראה את ליאו עם שקית של אוכל, שותפו התיישב על הרצפה ליד המיטה שלו. היה לאוכל ריח כל כך טוב, הבטן שלו קרקרה מהריח של העוף שהזכיר לו את הבית. עיניו היו עייפות ולא היה לו כוח אפילו לשאול מה הריח כל כך טוב.
הבלונדיני פתח את השקית והציג לדאהיון את מה שקנה, קופסה גדולה מלאה בחתיכות עוף מטוגנות, קריספיות, בשלל גדלים ולצידן קופסאות קטנות של צנון חמצמץ. "בבקשה תגיד לי שבחרתי נכון ואתה אוהב עוף," חיוך חם עלה על פניו שעיני התכלת היפות של שותפו לחדר הסתכלו על האוכל שהביא במיוחד בשבילו.
"אני מאוד אוהב עוף קוריאני מטוגן," קולו לחש, כי השקיות שהביא היו שייכות למסעדה קוריאנית ולא לסתם מסעדה. דאהיון ממש הופתע לראות את העוף הקוריאני המטוגן שליאו קנה בשבילו, תחושה חמימה מילאה את גופו כי הבין שהלך במיוחד וקנה לו משהו שחשב שיאהב באמת.
"תאכל בשבילי… אוקיי?" ליאו לחש באוזנו ברכות, שלא ידע איך להוציא אותו מהמצב הזה. קם מהרצפה, הוא עזר לו לעבור למצב ישיבה והשעין אותו על החזה השרירי שלו.
זאת הייתה שעת צהריים, והוא החליט להבריז מהשיעורים שלו בהמשך היום כדי לדאוג לו. ידו הגישה לשפתיו של דאהיון חתיכת עוף שנראתה עסיסית במיוחד.
הזרועות החמות של הבלונדיני שעטפו והשעינו אותו עליו השאירו את הקוריאני חסר מילים. זה היה מאוד מנחם אבל באמת שהתבייש לבקש את זה ממנו שוב, אחרי הלילה שמארי נפרדה ממנו.
שיניו נגסו בחתיכת עוף שנראתה כל כך מגרה, ועיניו נפערו מכמה שזה היה טעים. הוא לא ידע עד כמה התגעגע לטעם הזה עד שאכל מזה. חתיכת העוף שליאו הגיש לשפתיו נאכלה במהירות, עיניו בחנו את חתיכת העוף הנוספת שאחז והאכיל אותו בה. זה היה טעים מדי והוא לא הצליח להפסיק לאכול לפחות עשר חתיכות אחת אחרי השניה.
YOU ARE READING
Until I found you | boyxboy
Romanceהסיפור מתרחש בלונדון. ליאו וייט תומאס הוא בחור בריטי, הבחור הכי מקובל בקולג'. כולן מאוהבות בו אבל הוא הומו מוצהר וכולם מעריצים גם את זה בו. הוא שובב ופלייר אבל לא מהסוג שאתם מכירים. יש לו שיער בלונדיני גלי ארוך, עיניים ירוקות וחיוך שובה לב עם גומות...
