פרק 27

248 44 91
                                    

הדבר האחרון שליאו ציפה לו זה שדאהיון יהיה בחדר בבוקר, הוא היה בטוח שכבר הלך לשיעור שלו. מרוב שברח בכזאת בפזיזות אתמול בערב לא היה לו את בגד הים שלו והדברים שהיה צריך בשביל האימון והשיעורים שלו. לראות אותו שם על המיטה שלו גרם לליבו לכאוב, מארי כבר לא הייתה שם אבל הבלונדיני פשוט לא ידע מה להגיד.

הוא התחיל להכין תיק עם כל הדברים שהיה צריך לאימון ולשיעורים שלו, שלא רצה לאחר. הלילה עם כריס ומאט ריכך את ליבו, זה היה מאוד לא צפוי ואם מישהו ידע את האמת שרק צפה ולא הצטרף אליהם, כנראה היו חושבים שהיה חולה. מה שהיה די נכון, חולה מרוב אהבה לבחור שהבהיר אחת ולתמיד שלא היה הומו, ורק השתמש בו בשביל נחמה.

זה כל כך כאב, לא מסוגל להביט בעיניו. הוא פחד שאם יסתכל עליו הדמעות יתפרצו ממנו בחוסר שליטה, ליאו אף פעם לא הרגיש חוסר שליטה כזה ברגשות שלו.

עיני התכלת שלו היו על ליאו כשנכנס לחדר, ליבו פעם מהר כי הפחד שלא יחזור לחדר כמו בשבוע ההוא שיתק אותו. דאהיון לא רצה להיות בחדר בלעדיו, זה היה מטופש אבל היה בו פחד לא מוסבר שאם יהיה לבד בחדר בומסוק עלול לבוא ולהתפרץ לשם.

הבלונדיני גרם לו להרגיש מוגן, שוב הוא הרגיש כמו נצלן דוחה. עכשיו כעס על עצמו מאוד, ליאו אפילו לא הסתכל עליו. דאהיון התרומם מהמיטה עם מחנק בגרונו.

"ליאו… סליחה, אני לא התכוונתי למה שאמרתי…" קולו שבר את הדממה למרות ששותפו לחדר לא הסתכל עליו. הנשיקות שלו היו חמות וכך גם חום גופו, הוא היה מבולבל מאוד.

היו לו עדיין רגשות חזקים למארי אבל ליאו גרם לו גם להרגיש דברים בתוכו. היה לו קשה מכל כך הרבה בחינות, היה לו קשה להפנים את זה שבאמת הרגיש משיכה כזאת לגבר. היה לו קשה לחשוב שאולי זאת לא הייתה סתם משיכה. היה לו מאוד קשה לחשוב על להיות במערכת יחסים עם גבר, אחרי מה שקרה לו בצעירותו. הכל היה מסובך מדי, והוא הרגיש שכלא את שותפו לחדר באמצע כל הבלגן שלו.

אפילו מבלי שהסתכל עליו, ליאו יכל להרגיש שהבחור שאהב עמד לבכות שדיבר איתו והתנצל, זה כאב אפילו יותר. עדיין ידיו אירגנו את התיק לכמה שניות לפני שהסתובב אליו והביט לתוך עיני התכלת המהפנטות שלו, הוא לא הצליח לדבר לכמה שניות.

שלשום בלילה בהשפעת האלכוהול דאהיון ממש נגע באיברו ועזר לו להגיע לפורקן, ואז הם התמזמזו בבוקר בעירום וגם בערב, ועכשיו הוא כבר לא ידע מה לעשות, מה מותר לו ומה אסור.

"על מה אתה מתנצל? כל מה שאמרת נכון, אנחנו לא במערכת יחסים…" היה לו מחנק בגרונו בעצמו, זה נכון שהם מעולם לא דיברו על זה. אבל הוא היה מאוהב בו בצורה מאוד נואשת, ולא ידע איך לגרום לרגשות האלה להיעלם. הוא המשיך לארגן את התיק שלו כי באמת היה צריך ללכת בקרוב. ושלח לו חיוך שחשף את גומותיו למרות כל הכאב שחש.

Until I found you | boyxboyWhere stories live. Discover now