פרק 40

290 42 113
                                    

הבית של ליאו היה עצום, הסלון היה מאוד רחב. מבטו סרק את הספות והכורסאות המרופדות בלבן עם פרחים בסגנון שנראה מעט עתיק וקסום בעיניו, לידן היה שולחן מעץ שתאם להן מאוד במראה שלו. החפצים בבית שלו הזכירו לו בית של נסיך מהאגדות. החלונות העצומים והוילונות המעוטרים נראו שייכים למשפחת מלוכה. עיטורי זהב על הקירות ופסנתר לבן ישב בצד החדר, שנדליר מנצנץ השתלשל מהתקרה.
היה אפשר להבחין בכך שהיו הרבה חדרים בבית, וזה נתן לדאהיון תחושה שילך לאיבוד אם יצטרך להתמצא שם בעצמו.

היה לו קשה להאמין שהסיבה שבאו לביתו הייתה כדי לבשר לאמו חדשות לא טובות, מלא בשנאה לג'ון שפגע ככה בליאו. אך להיות שם, גרם לדאהיון להיות בהלם. הבלונדיני אף פעם לא התנהג איתו כמו מישהו מאוד עשיר.

אצבעותיו השתלבו בשלו בעדינות שהפסיק להיות מסונוור מהבית שלו כי ראה על פניו פחד, זה גרם לו להרגיש רע מאוד. "ליאו, אתה נסיך אמיתי ולא סיפרת לי?" קולו שאל אותו בשעשוע קל, שהביט עמוקות לתוך עיניו הירוקות.

מרוב שהלחץ סגר עליו, הבלונדיני לא שם לב כמה דאהיון התלהב והיה בהלם מהגודל והיוקרה של ביתו. הוא לא ידע איך יספר לאימו על ג'ון. זה נראה שבאמת חיבבה אותו, הייתה לו הרגשה כבדה מאוד שהמורה שלו לשעבר פשוט רצה את כספה, ובתור בונוס ציפה לסקס לוהט איתו.

היד החמה שאחזה בשלו שלחה זרמים חמים לליבו, זה הפתיע אותו שהחזיק את ידו ככה והבין שעשה זאת שראה את הלחץ שלו. קול צחוק נפלט משפתיו משאלתו של הבחור שאהב.

"למה? אתה רוצה להיות נסיכה?" קולו לחש באוזנו בחזרה שנתן לו נשיקה חמה על הלחי, כי הצליח להצחיק אותו בזמן כזה.
אף פעם לא היה חסר להם כסף, אביו לא היה עשיר שאמו הכירה אותו, אך התעקש להמשיך לעבוד בתור כבאי גם אחרי שהתחתנו. אמו באה ממשפחה מאוד מוכרת ועשירה בלונדון והם התאהבו.

הלחיים של דאהיון שינו צבעים שליאו שאל אם רצה להיות נסיכה, הוא חייך ונתן לו מכה חזקה על החזה.
"ליאו! שנינו יודעים שאני לא בחורה, אולי להיות נסיך גם…" קולו אמר וצחק ברוך, באמת שחשב עליו כמו על נסיך. אפילו ביום הראשון שנפגשו הוא אמר לו את זה.

המכה גרמה לליאו לצחוק יותר, הוא אהב שדאהיון הרביץ לו ככה. הוא הרים את גבותיו כשאמר שלא היה בחורה והציע להיות נסיך גם.
"טוב, לי לא אכפת להיות גם נסיכה בשבילך." קולו אמר בשובבות קלה, ששקע בעיניו הבהירות והמהפנטות כמה רגעים.

אמו של ליאו ירדה במדרגות עם מעקה מעץ מעוטר בזהב. והקוריאני באמת חשב שהבן שלה היה יפה כמוהה. "היי, גברתי… הבית שלכם פשוט מדהים…" קולו אמר במבוכה קלה שבלע את רוקו כי ראה בתים מהסוג הזה רק בסרטים. היה לו בית יפה בקוריאה, אך לא עצום ומפואר ברמה הזאת.

הבן שלה ודאהיון צחקו ביחד ונראו מאוד מאוהבים כשירדה במדרגות. הם באמת נראו לה כמו זוג יפהפה, הם הזכירו לה את האהבה שהייתה לה לאביו של ליאו, אדוארד. הוא היה הבחור הכי טוב שהכירה כל חייה, שני ילדיהם ירשו את צבע העיניים המהפנט והמיוחד שלו.הרבה שנים היא לא יצאה עם אף אחד ולא מצאה בחור טוב כמוהו.

Until I found you | boyxboyWhere stories live. Discover now