קרן שמש שהציצה מהחלון, פגעה בפניו של הקוריאני וגרמה לו לפקוח את עיניו.
החדר היה שקט, ליאו לא חזר אתמול בלילה.
עברו רק כמה ימים מאז שבומסוק הופיע בפניו, לא נתקל בו שוב לשמחתו. אך באמת השתדל שלא להיות לבד, הבלונדיני אתמול היה עסוק באימון שחיה. ודאהיון יכל רק להעסיק את עצמו בשיעורים שהיו לו ולשקוע בהם. הפחד לא הניח לו שהלך משם ישירות לחדר.
הייתה לו תחושה מוזרה בתוכו, הוא רצה לבעוט בעצמו על זה שנישק אותו בבוקר אחרי מה שקרה. הבחור החסון אמר שזה היה בסדר, אך דאהיון הרגיש שזה לא היה המצב. הוא חשב שכעס על הפזיזות שלו והסתיר את זה ממנו כדי לא לפגוע בו במצב הרגיש שהיה, וזה שלא חזר לחדר בכלל רק גרם לו לחשוב שצדק.
ליאו היה כל כך חם איתו, אחז בו קרוב ודאג לו, ולהחזיר לו בצורה הזאת באמת היה כפוי טובה מצידו. בראשו הוא חשב שזה קרה אולי כי הרגיש בודד ומפוחד, והחום שלו הרגיש כל כך טוב שהוא נסחף.
קם מהמיטה בחוסר רצון, הקוריאני לבש על גופו חולצה נקייה ולבנה ומכנס שחור פשוט. לא היה לו חשק אפילו לסדר את שיערו שלקח את תיקו והלך לכיוון הכיתה שלו.
עבר על הבחורה הבלונדינית לילה מאוד מעייף ללא צל של ספק. בליבה היא הודתה לשון שהצליח לנהל את המצב ולא לחשוף שהייתה אצלו במקלחת.
הביקורים שלה בחדרו הפכו ליותר תכופים, היא לא יכלה להתאפק ובכל הזדמנות שהיו לבדם, ידיה התחילו להפשיט אותו, ושחור השיער מעולם לא סירב לה.
שיערה הגלי היה אסוף לצמה, לבושה במכנס ג'ינס קצר וחולצת בטן אדומה. שקועה במחשבות, היא לא הייתה בטוחה מה הבחור הגבוה חשב על כל הסיטואציה כי הם לא דיברו כמעט בכלל. בשנייה שהייתה רואה אותו לבד, הבגדים שלהם היו נעלמים והיא הייתה נותנת לו לענג אותה. היא חשבה שהם היו צריכים לדבר, או להפסיק.
עיניה הירוקות והגדולות נצצו בשמחה שדאהיון התיישב לידה, ראשה נח על הכתף שלו בשמחה.
"אופה! ממש התגעגעתי אליך… נעלמת לי בימים האחרונים…" קולה אמר בעצב, היא לא שכחה את השיחה של שון ואחיה. ותהתה אם היה בסדר ואם ישתף גם אותה במה שקרה, ולא רק את אחיה.
יצא לו שוב להחסיר מהלימודים אתמול, הוא חשב שיהיה לו שם רע כי הבריז כבר כמה פעמים, קודם בגלל מארי ועכשיו בגלל בומסוק. דאהיון היה חייב להתחיל להגיע לשיעורים ולתת יותר מעצמו למרות מה שעבר עליו, כי זה לא היה קשור ללימודים.
חמימות מילאה את החזה שלו כי לילי הניחה את ראשה על הכתף שלו ואמרה שהתגעגעה אליו. הוא חיבק אותה גם, והסתכל לתוך עיניה הירוקות שהזכירו לו את ליאו יותר מדי.
"מצטער, לא הרגשתי טוב כל כך…" הקוריאני אמר בשקט, אחרי הכל, זה לא היה שקר מוחלט. מה שקרה גרם לו להרגיש ממש לא טוב.
הוא לא יכל לפרט יותר בנושא, לא הייתה שום דרך טובה להגיד שפגש את הסיוט הכי גדול שלו מול עיניו.
YOU ARE READING
Until I found you | boyxboy
Romanceהסיפור מתרחש בלונדון. ליאו וייט תומאס הוא בחור בריטי, הבחור הכי מקובל בקולג'. כולן מאוהבות בו אבל הוא הומו מוצהר וכולם מעריצים גם את זה בו. הוא שובב ופלייר אבל לא מהסוג שאתם מכירים. יש לו שיער בלונדיני גלי ארוך, עיניים ירוקות וחיוך שובה לב עם גומות...
