מילי
שלושה שבועות אחרי החתונה
אני נושמת עמוק,מסדרת את משקפי השמש שמעל עיניי כשאני שוכבת על כיסא שיזוף.
מוזיקה טראנס מתנגנת ברקע,בזמן שמארק ודור קופצים ראש לבריכה ומשתוללים בתוכה.
טום מסתובב עם בקבוק וויסקי ביד אחת מהרגע שיצאו לגינה ומאז לא מעיז לעזוב אותו.
המצב רוח שלו על הרצפה מאז שעזבנו את לאס וגאס וחזרנו לניו-יורק.
עכשיו אני בחורה היחידה בתוך הלהקה שלנו כי דריה עזבה אותנו בגלל רפאל.
זה פשוט לא יאומן שהיא פשוט נותנת לו לשלוט עליה ככה.
מי הוא בכלל שיגיד לה אם מותר לה להמשיך לשיר או לא?!
זה פשוט חוצפה.
הכנסתי את האוזניות לתוך אוזניי ועצמתי את עיניי.
הייתי צריכה קצת מנוח אחרי היום הדפוק הזה אך ברגע שעצמתי את עיניי,פניו של פיירו הופיעו מולי.
פקחתי אותן וחזי עלה וירד במהירות.
מה לעזאזל?!
מה הוא קשור עכשיו?
"היי,מילי! בא לך להכין לנו פלטה פירות?!" צעק לפתע דור מתוך הבריכה.
הרמתי לעברו אצבע שלישית.
דור צחק בקול כשהוא שוחה לעבר דור ומנסה להטביע את מארק על הדרך.
צחקתי בשקט ועברתי את אצבעותיי בשערי.
עצמתי את עיניי לשנייה אך ברגע שעשיתי את זה פניו של פיירו הופיעו מולי.
למה הפרצוף של פיירו יופיע בתוך ראשי פתאום?
מה הקטע?
"את בסדר?" קולו העבה של טום נשמע מעלי וגורם לי להרים מבט לעברו.
הוא לוגם לגימה ארוכה מהבקבוק שבידו אך לא מנתק ממני את המבט כשהוא עושה את זה.
"כן. בטח. הכל בסדר" עניתי.
"זה לא נראה ככה" הוא ענה ונראה מת לעוף מפה כבר.
"מה אתה רוצה,טום?" שאלתי בטון חסר סבלנות.
אין סיבה שהוא יפנה אליי אם הוא לא צריך משהו.
טום משך בכתפו ונראה אדיש לטון דיבור שלי.
"שום דבר" הוא ענה בקצרה,הסתובב ונכנס חזרה אל הבית.
מה הסיפור שלו,שוב?
מאז שדריה עזבה הוא לא חזר לעצמו.
הוא כבר לא הבחור שחשבתי שיש לי קראש עליו.
עכשיו הוא נראה לי סתם שבור ולא עצמו יותר.
אני נאנחת בכבדות,קמה מכיסא השיזוף ומתקדמת לדלתות כפולות.
לא הייתי צריכה לדבר אליו בטון עצבני כזה,הוא רק רצה לדעת מה שלומי ואני
התנהגתי אליו כמו כלבה.
אך גם אף פעם בחיים טום לא שאל לשלומי אז זה היה קצת מוזר לי בכל מקרה.
טום נמצא במקום לא טוב כרגע במיוחד שהוא הולך לחפש נחמה דרך האלכוהול וזה לא הדרך הטובה לעשות את זה.
עליתי לקומה השנייה של הפנטהאוז שלנו,נעמדתי מול הדלת של טום והתלבטתי אם כדאי לי לדפוק עליה.
אולי הוא מעדיף להיות לבד עכשיו?
שאלתי את עצמי.
בדיוק כשבאתי להסתובב וללכת משם,שמעתי פתאום משהו נשבר.
"פאק!!" נהם טום מעבר דלת חדרו וגרם לעורי לצמרר.
משהו בהחלט עובר עליו וזה לא נשמע טוב בכלל.
דפקתי על הדלת בכל מקרה כי רציתי לדעת מה קרה ואם הכל בסדר איתו.
"טום? אתה בסדר שם?" שאלתי בדאג.
הייתה דממה של כמה דקות מעבר לדלת,אז החלטתי לפתוח אותה אך הדלת הייתה נעולה.
"טום? אני רק רוצה לדעת אם אתה בסדר שם? דבר איתי" קול צעדים נשמעו מתוך החדר ואז נעצרו.
הרגשתי את טום עומד מול הדלת ממש מולי אך הוא לא העיז לפתוח אותה.
"לכי מפה,מילי. אני בסדר גמור. פשוט, לכי מכאן" הוא אמר בטון עמוק וטיפה עצבני מעבר לדלת.
לא יכולתי לעשות כלום יותר,רק לתת לו את מרחב שלו.
"בסדר. אם אתה צריך משהו אני בחדר שלי" עניתי והלכתי משם.
נכנסתי לחדרי,נשכבתי על המיטה ועצמתי עיניים.
זה היה יום ארוך מדי בשבילי.
אין לי את הכוחות לחזק את הלהקה הזאת כמו שדריה ידעה לעשות.
אני לא כמוה ואני בחיים לא יהיה.
אני מתגעגעת עליה.
היא חסרה לי נורא.
אני יודעת שעבר רק שלושה שבועות מאז החתונה שלה אך משהו יציק לי מאז שראיתי את הסרטון שפורסם באינטרנט לפני כמה ימים.
דריה ועוד גבר זר צולמו בו אך לא יכולתי לראות משהו ברור בסרטון הזה.
חוץ מהכתבה שרשום מתחתיה ורמזו בה שדריה בוגדת ברפאל.
זה בולשיט אחד גדול.
דריה בחיים לא הייתה עושה את זה.
היא מטורפת על רפאל.
אחרי שקראתי את הכתבה,ניסיתי להשיג אותה אך היא פשוט נעלמה עד היום בבוקר.
ברגע שראיתי הודעה ממנה ליבי נרגע אך היא ענתה לי יבש וזה גרם לי לטעות אם היא ורפאל בסדר.
"יש כאן מישהו?!" קול לפתע נשמע מהקומה למטה.
התרוממתי מהמיטה שלי,פתחתי את הדלת חדרי והתקרבתי למעקה בשביל להסתכל למטה.
מרקוס עמד באמצע הסלון כשעל פניו מבט עצבני.
"כן. מה קרה מרקוס?" עניתי.
מרקוס הרים את מבטו למעלה,לעברי.
כשהוא מרים את זרועו ומראה לי את שעונו שעל זרועו.
"אני יכול להבין למה אתם לא נמצאים עכשיו באמצע הקלטת שיר בחדר חזרות?! הייתם אמורים להיות שם לפני שעה!" מרקוס נוהם בכעס עד שפניו נהיות אדומות.
מה?
חשבתי שהקלטת השיר החדש אמורה להתקיים רק אחר הצהריים.
מסתבר שלא.
"ג׳ק אמר שזה קורא אחר הצהריים. לא לפני זה" עניתי.
"טוב,אז הוא טעה. זה קורה פאקינג עכשיו! תגרמי לכולם להגיע לשם בתוך שעה בדיוק. אחרת אין שיר חדש ואני מבטל את סיבוב ההופעות שלכם."
נשארתי אדישה בקשר לאיום שלו כי ידעתי שהוא לא יכול לבטל את סיבוב ההופעות רק בגלל שלי אך בכל זאת הסתובבתי והלכתי לכיוון החדר של טום.
דפקתי על הדלת וקראתי בקול.
"טום תתארגן אנחנו לצאת וללכת לחדר הסאונד בשביל להקליט את השיר החדש שלו!"
"זין! זה אמור להיות רק אחרי צהריים" הוא ענה.
"אני יודעת. אבל מרקוס אמר שזה קורה עכשיו" עניתי בחזרה.
הדלת נפתחה שטום עומד לבוש במכנסיים בלבד.
"זין על מרקוס" הוא נהם.
"שמעתי את זה!!!" שאג מרקוס מלמטה.
צחקקתי בשקט.
"פאקינג מושלם ששמעת את זה! למה אף אחד לא הודיע לנו כלום?! אנחנו לא אמורים לדעת כל דבר!" טום התקדם למעקה והמשיך להתווכח עם מרקוס.
אני בזמן הזה החלטתי לרדת במדרגות וללכת להודיע לבנים.
איזה בלגן.
YOU ARE READING
צלילי המאפיה : המנגינה של מילי. ספר שלישי.
Romanceאולי זה נכון שהוא אח של ראש המאפיה אך זה עדיין לא אומר שהוא מרגיש שייך. פיירו היה יודע להיות אכזרי אם הוא היה צריך או רוצה. אך תמיד משהו הרגיש לו לא נכון. אחרי שאבא שלו מת,פיירו התחיל להרגיש קצת הקלה. אך העבר תמיד חזר אליו לא משנה מתי או איפה. בס...