צלילי המאפיה : המנגינה של מילי. ספר שלישי.

פרק 6

פיירו

הבאסים של השיר take you dancing מרימים ברמקולים של ג'ייסון דרולו ומעבירים ויברציות ברצפה.
פנסים צבעוניים מטילים את אורם על גופים חצי עירומים ונוטפי זיעה שממלאים את רחבת הריקודים מתחת לאגף הווי.איי.פי במועדון.
האלכוהול זורם בכמויות. השולחן הכהה מולי עמוס בקבוקי וודקה וויסקי יוקרתיים, ומלצריות בלבוש מינימלי מחלקות חיוכים וקריצות לצד פחיות רדבול. אני מעשן סיגר קובני ויושב על ספת העור השחורה. טום, מארק ודור, אחד הקאפואים, מקפיצים צ'ייסרים של וודקה כמו מים לידי, מדברים גסויות וצוחקים בקול רם.
נשים שיושבות בחיקם מצטרפות, מחוקות לחלוטין מקוקאין וממה לא.
אם הייתי רוצה להיות גם מחוק הייתי מזמן כבר,אך אני לא מסוגל.
עיניי לא מאפשרות לזוז מגופה הזה של מילי ברחבת הריקודים.
אני לא מבין מה הבחורה הזאת עושה לי שגורם לי להביט עליה ככה.
כאילו היא שלי ולאף אחד אסור לגעת בה חוץ ממני.
אני מביט לעבר דמותה הגבוהה רוקדת בשמלת מיני שחורה צמודה באמצע הרחבה. גברים חרמנים מקיפים אותה מכל עבר ומנסים להתקרב, ושלושת השומרים שלה הודפים אותם בקושי. "היי פיירו! מה אתה עומד שם סתם?! ‏בוא תצטרף אלינו" קורא מאחורי גבי,דור. אך אני לא מתייחס אליו.
מילי חסרת כל מודעות למתרחש סביבה, היא רוקדת לבדה,מזיזה את האגן שלה באופן חושני, והיא אדישה לאלו שזוכים רק להשקיף מהצד. "מילי בסדר. אין לך מה לדאוג לה." מארק לפתע מופיע לצידי ואומר.
"היא תמיד ככה שאתם במועדון?" שאלתי בטון עמוק ולא הייתי מרוצה בכלל שהם כאלה אדישים למצב הזה.
איך לא אכפת להם ממנה,שהיא ככה לבד.
"היא אוהבת להיות לבד. במיוחד שהיא על רחבת הריקודים. זה גורם לה לאושר,תראה"  מארק ‏מצביע לעברה ואני מביט על פניה היפות ומחייכות שלה.
היא עוצמת את עיניי ומתנהגת כאילו אף אחד לא סביבה.
אני ‏מהופנט לגמרי ממנה.
אך ברגע שאני חושב לחזור לבחורים אני קולט לפתע איזה בחור מצליח לחמוק מהשומרים שלה ומתקרב לעבר מילי.  אני רואה אדום בעיניים בזמן שאני מסתובב לעבר המדרגות. "מה קרה?" קורא מארק מאחורי,"איזה בחור ‏הצליח להתחמק מהשומרים שלכם והוא מתקרב למילי" קראתי והמשכתי לרדת.
שמעתי את מארק אומר "פאק!"
מביט לא יורד מילי אפילו לדקה אחת. היא לא שמה לב בכלל ל‏סביבה שלה וזה לא טוב.
שדיה מקפצים בכל תנועה והלסת שלי מתהדקת בחוזקה.
היא צוחקת, נראית מאושרת ותמימה בבועה הקטנה שלה. אני כמעט מצטער להיות זה שתוקע בה סיכה. הגברים סוגרים על השומרים.
אני מריח דם.
אני מפלס באיטיות את דרכי בקהל, ומבחין לראשונה שטום ומארק הולכים בעקבותיי כשאחרים שומרים נוספים שלהם. אך מה שהם לא יודעים שאני מסוגל להתמודד עם זה לבד.
אני חסר רגש כשמדובר במשהו ששייך לי.
אני פוקק את מפרקי אצבעותיי ברגע שאני רואה את הבן זונה, תופס בזרועה של מילי ומתקרב לכיווני, בזמן שהשומרים עסוקים עם הגברים האחרים. מילי מנסה לחזור אליהם, אבל זה חסר סיכוי. הוא לא משחרר את האחיזה. אני חורט בזיכרוני את המצוקה שמופיעה על פניה.
זה הולך להיות פאקינג מכוער.
נדמה שהכול סביבי דומם כשאני מושך בחולצה שלו וזורק אותו על הרצפה בקלות, כאילו הוא קל כנוצה ולא שוקל מעל מאה קילוגרמים. אנשים זועקים וממהרים לפנות את הדרך.
"פיירו? מה אתה עושה?! אל תעשה לו כלום,בבקשה." מילי מביטה בי במבט מתחנן אך אני נשאר אדיש אליו.
"קח אותה מפה" אמרתי למארק בלי להביט בה.
"אחי,אני חושב שזה מיותר. תשאיר את זה לשמ—" אחזתי בחולצתו של מארק וקרבתי אותו אלי במבט רצחני. "אני נראה לך מישהו שיתן למישהו אחר לעשות את העבודה המלוכלכת שלי? אני לא חושב. קח אותה מפה" עניתי בטון קר.
עיניו של מארק נפערו אך הנהן ומשך אחריו את מילי.
"אני לא צוחקת פיירו! אם תעשה לו משהו אני לא אדבר איתך בחיים!" מילי קראה בכעס כשמארק משך אותה משם.
ברגע שהם יצאו ‏ממועדון שמתי לב שטום מביט בי מהצד,"מה אתה הולך לעשות לו?" הוא שאל בטון אפל והביט הבחור שעל הרצפה.
"מה שמגיע לו." טום הנהן.
"אני הוודא שמילי ודריה לא ידעו על זה" הוא אמר ומסתובב משם.
"מה הבעיה המזוינת שלך?"
הגבר קם באיטיות ומנגב את הלכלוך ממכנסי הג'ינס מלאי הקרעים שלגופו. "אתה." אני מגיב.
לפני שהוא מספיק לדבר,אני אוחז בזרועו בחוזקה ומושך אותו לעבר היציאה האחורית.
ברגע שאני זורק אותו ‏לסמטה האחורית ,אני נועל את הדלת מאחוריי וחוזר להסתובב אליו.
״תראה, אחי, אני לא יודע מה
עשיתי, אבל מה שזה לא יהיה,אני מ..." הגבר מלהג.
"שקט." אני קוטע אותו בגסות ומתקרב אליו בצעדים יציבים. הוא משתתק. אני שולף סכין מכיס המכנסיים שלי ומקרב אותה לצווארו. עיניו מתרוצצות לכל עבר כחולדות במלכודת. "על איזה איבר אתה מעדיף לוותר, על כף היד שבאמצעותה תפסת את הבחורה שלי או על הזין, ששכנע אותך שזה יהיה רעיון טוב?"
"לא ידעתי," הוא לוחש, זיעה מצטברת על המצח שלו,
"בבקשה..."
"שקט." אני מצווה והוא בולע
רוק בכבדות.
"אני באמת לא ידע—"
"עוד מילה אחת, ואחתוך לך גם את הלשון." אני מסנן ויורק על הרצפה לרגליו.
ברגע שאני אסיים איתו,הוא היה רק בשר אדם.