צלילי המאפיה : המנגינה של מילי. ספר שלישי.

פרק 2

פיירו

דריה הייתה שקטה כל אורך טיסה ‏לניו-יורק.
הריב שלה ושל רפאל היה עוצמתי ברמה שהיא הייתה צריכה שקט ממנו וגם אני אפשר לומר.
אחי ‏איכזב אותי.
איך שהוא ‏הגיב אחרי שהוא ‏ראה את הסרטון ‏שפורסם ברשת על דריה, זה היה נורא.
ואני מכיר את אח שלי.
הוא יכול להיות אכזרי אם הוא רוצה.
והוא בהחלט היה ככה על דריה.
הוא רצה לשלוח אותה רחוק ממנו ‏בתור עונש אך ‏התוכנית לא כל כך עבדה לו.
כי דריה נחטפה.
אחרי שאני ורפאל ‏הצלחנו לחלץ אותה, היא עדיין נטרה טיפה לרפאל.
והיא בהחלט צודק.
איך הוא בכלל היה יכול לחשוב שדריה תבגוד בו אחרי כל מה שהיא עברה.
אחי ‏פישל ובגדול.
גם אני לא כזה מלאך בסיפור הזה.
גם אני עברתי חרא רציני בחודשים האחרונים.
חשבתי שעומד להיות לי תינוק ואפשר לומר שגם התרגשתי בקשר לזה ברמה שהייתי מוכן להתחתן עם זונה.
כן ‏הפמליה לא היו מקבלים את זה כמו שצריך אך אותי לא מעניין כלום.
באמת רציתי בילד הזה עד שיסמין אמרה לי שהיא הפילה אותו גם ‏שבפירוש אמרתי לה לא לעשות את זה.
זה הרתיח אותי.
וזה גרם לי לעשות דברים יותר גרועים ממה שאיתי עושה לפני זה.
יצאתי לכל משימה אכזרית שאחי שלח אותי וגם אם הוא לא רצה בכך עדיין הייתי יוצא ‏עליהם.
רציתי ‏לשפוך כמה שיותר דם.
רציתי לראות אדום בעיניים.
כל פעם שיריתי או דקרתי מישהו חשבתי שזאת יסמין.
הכלבה הזאת פשוט נעלמה כאילו האדמה בלעה אותה.
בת זונה.
"פיירו" קולה עדין של דריה גרם לי להרים את מבטי אליה.
"מה?" שאלתי.
"הגענו. הקראתי לך מספר פעמים אך לא עניתה לי" היא אמרה.
פאק.
כבר ‏הגענו לניו-יורק?
התרוממתי מהמושב שלי,הלכתי מאחורי דריה ‏שהתקדמה לדלת המטוס.
"תודה על הטיסה" דריה ‏הודתה לצוות לפני שיצאנו מהמטוס הפרטי וירדנו במדרגות.
אוטו שחור חיכה לנו על המסלול.
"ערב טוב,אדון ונטורה" ‏בירך אותי דינטה,הנהג שלנו.
הנהנתי בתשובה.
"‏מה שלומך,דינטה" שאלה דריה.
"שלומי מצויין,מיס ונטורה" דינטה ענה לה בחיוך.
"טוב לשמוע. תוכל לקחת אותנו לאולפן?" היא שאלה בתקווה.
"ברור. רק ‏לאן שתרצי,גבירתי" דריה הרימה גבה משועשעת.
"גבירתי? נשמע בוגר פתאום" היא צחקקה
"אנחנו לא הולכים לשום אולפן. תיקח אותנו למלון,דינטה" צוותי עליו. אכזבה הופיע על פניה של דריה.
דריה הסתובבה לעברי כשהיא מקרבת את ידייה זו בזו כמו בתפילה ואומרת.
"בבקשה,פיירו. אני רוצה לעשות הפתעה לחברי! בבקשה תגיד לו לקחת אותנו לשם" היא התחננה אלי.
זה היה די משעשע.
אך גם הייתי גמור מהיום הזה ורציתי רק ליפול למיטה וללכת לישון כבר.
"יום ארוך עבר עלינו,דריה. אני חייב לישון." אמרתי.
פתחתי את הדלת של הרכב אך נעצרתי ‏מלהיכנס ברגע שהיא אמרה,"מילי גם תהיה שם. אתה לא רוצה לראות אותה?"
לעזאזל,מאיפה היא ידעה את זה?
"אין לי מושג על מה את מדברת. אך רק בגלל שאת כל כך ‏מתחננת בפני. אני מסכים. קח אותנו לאולפן,דינטה" דינטה הנהנן ופתח את הדלת בשביל דריה.
"יש!" היא אמרה ונכנסה אל הרכב.