Thug on a motorcycle/בריון על אופנוע [2]

Season 2 episode 12

-וקסי,קסלין-
[כמה ימים לאחר מכן]

״וואו!״ צעקה בהתלהבות מאריאנה,צחקתי.
היא נעמדה מולי והוציאה את הטלפון שלה נכנסת למצלמה,
״מה את עושה?״ שאלתי אותה,
היא התרחקה קצת אחורה וצילמה אותי כמה וכמה פעמים,
״מצלמת אותך,כאילו דא?״ אמרה לי וחייכה,
״וכמובן שולחת אותן לג׳יימס.״ אמרה בחיוך,
״את לא תעזי!״ צעקתי עליה,אין סיכוי.
הוא לא ירשה לי ללבוש את השמלה הזאת,והוא בכלל לא יודע שאני יוצאת היום למועדון!
כל הימים שעברו עד עכשיו,הוא רק היה סביבי,בדק אותי,
לא נתן לי לזוז ממנו,הוא לא נתן לי לזוז בכלל.
והיום הצלחתי להשיג יום חופש קטן,ועם היא תגלה לג׳ים שאני הולכת למועדון,לבושה ככה,הוא ישתגע ולא יתן לי לזוז.
״רק תסתכלי.״ אמרה לי בחיוך ופתחה בריצה לכיוון דלת החדר,רצתי אחריה מקללת אותה מעומק ליבי.
״בואי לפה,כלבה דו פרצופית!״ צעקתי בזעם,
שמעתי את צוחקה מהדהד בבית,וגיחכתי בכעס.
״מאוחר מדי!״ צעקה לי,התקדמתי לכיוונה וחטפתי מידה את הטלפון,2 ווי כחולים,הוא לא הגיב.
הבטתי במאריאנה,״את תשלמי על זה,רק תחכי ותראי.״
אמרתי לה בחיוך מעוצבן,
״אה כן? ואיך בדיוק?״ שאלה אותי בהתגרות,
חייכתי עליה חיוך ניצחון ופתחתי בריצה לכיוון דלת הכניסה,
פתחתי אותה ורצתי לכיוון הרכב שלה,לבן קטן וחמוד.
לחצתי מהר על המפתח,קליק נשמע.
הדלת נפתחה קפצתי פנימה ונתתי גז על הכביש,
התעודת זהות שלי בתיק הקטן שהיה מעליי,ביחד עם קצת כסף מזומן.
אז אני מסודרת.
ואת המפתחות לקחתי לה בזמן שרדפתי אחריה,
וכמובן שלא נשכח את הטלפון שלי שתמיד נמצא ביד שלי,
וכמובן שהטלפון צלצל ושמה של מאריאנה התנוסס על הרקע,
עניתי,יודעת מה עומד לבוא.
״תקשיבי לי טוב,חתיכת זבל של בן אדם,אני אדרוס אותך עם לא תחזרי עכשיו! קבענו לצאת ביחד.״
צעקה בכעס לטלפון,
״בשביל מה יש אוברים?״ שאלתי אותה וניתקתי את השיחה,
אישה חוצפנית.
הגעתי למועדון המדובר וחניתי את הרכב של מאריאנה בחניה שמצאתי,המקום מתחיל להתמלאות,
עמדתי בתור וחיכיתי שיכניסו אותי,מרחוק ראיתי אובר עוצר ליד הכניסה,מאריאנה יצאה מהאובר ונראתה זועמת,
חייכתי עליה חיוך מתוק כשקלטה אותי והצטרפה עליי לתור,
״את תשלמי על זה.״ אמרה לי אבל חייכה,
״שקרנית,את אוהבת אותי כזאת.״ אמרתי לה והתקדמתי עוד קדימה כשהתור התקדם,
״הי! את לא יכולה פשוט להיכנס לתור!״ מישהו צעק בעצבנות
מאחורינו,מאריאנה גילגלה את עינייה ולא התייחסה עליו,
״הי! אני מדבר עליך.״ אמר לה הבחור והניח יד על כתפה,
היא תפסה את ידו ועיקמה אותה,מעיפה אותה הצידה בגסות,
״שלא תעז לגעת בי,מזדיין.״ אמרה לו והסתובבה בחזרה עליי,
הבחור קילל אך לא אמר דבר,
ואני? חייכתי בניצחון.
התור התקדם עד שהגיע תורנו,הראנו לשומר בכניסה את התעודות זהות,הוא בדק אותן וסרק אותנו,
ולאחר מכן פתח את הדלת ומלמל:״תהנו.״
מאריאנה נכנסה לבפנים צוחקת ומלאת מרץ,
״קדימה!״ היא צעקה ותפסה מושב על הבר,צועקת לברמן שיתן לה משקה,
לפעמים אני חושבת שהיא צעירה יותר,היא מתנהגת כך.
התיישבתי לידה,ופתאום נזכרתי.
״היי,ג׳ים הגיב בסוף?״ שאלתי אותה,היא שתתה את השוט בשלוק ועיקמה את פניה בחמיצות,
״לא.״ היא אמרה וצעקה לברמן שוב,הפעם מבקשת כוס גם לי;
משכתי כתף ושתיתי איתה את השוט ביחד,
לאחר כמה שוטים מאריאנה התחילה לדבר שטויות,וכך גם אני.
״עכשיו,לרחבת הריקודים.״ מלמלה ואז פרצה בצחוק גוררת גם אותי לצחוק ביחד איתה,
״תתקדמי אני אבוא עוד שניה,חייבת ללכת לשירותים.״
אמרתי לה,היא הרימה את ידה וסימנה לי אוקי,
היא רצה לרחבת הריקודים והתחילה לרקוד,מושכת את צומת הלב של כמה גברים,
קמתי מכיסא הבר והתקדמתי לכיוון מדרגות שמובילות לשירותים,אני מקווה.
לפתע נתקעתי בגוף גדול וחזק,״אאוץ׳״ מלמלתי והנחתי את ידי על מצחי,
״קסלין?!״ שמעתי קול מוכר אומר בהתרגשות,
הרמתי את ראשי למעלה,לראות במי מדובר,וחייכתי בהתלהבות ופערתי את עיניי בהפתעה,״לוגאן?!״
צעקתי בהתרגשות וקצת שיכורות,
״מה קורה?״ הוא שאל אותי בזמן שחיבק אותי חזק,
צחקתי והחזרתי לו חיבוק,
״בסדר,אפילו מצוין! מה אתה עושה פה?״ שאלתי בחיוך,
״אני פה עם חברים.״ אמר לי וחייך,
הוא השתנה מאוד,נהפך לגבר נאה במיוחד.
״איזה טוב לראות אותך שוב.״ אמר לי וחייך חיוך חושף שיניים,
״אני עדיין לא מאמינה.״ צווחתי בהתלהבות וקפצתי עליו שוב בחיבוק,
״השתנית..הצבע של השיער שלך...״ אמר לוגאן ובחן את שערי,
״צבעתי.״ אמרתי בחיוך,הוא הנהן וחייך,״היה יפה לך בלונדיני,
אבל עכשיו את יותר יפה.״ אמר לי וחייך,
צחקתי ותפחתי על כתפו,
״אז,לאן את הולכת?״ שאל אותי,
״לשירותים.״ אמרתי לו והתקדמתי ללכת,אך הוא עצר אותי,
״אני אחכה לך בבר,נדבר,כמו פעם?״ שאל אותי לוגאן,
תקווה בעניו,״ברור.״ אמרתי לו וחייכתי,
הוא שחרר את ידי והתקדמתי לכיוון השירותים,
עשיתי את צרכיי ויצאתי נעמדת מול המראה,סדרתי את שערי
וסידרתי את שמלתי שעלה במעט,
לבשתי שמלה שחורה,מיני,עם פתח עמוק בגב,עקבי מגף שחורים,ופתח בחזה,לא עמוק מדי.
התקדמתי לכיוון היציאה וירדתי במדרגות מבחינה בלוגאן יושב
על הבר ושותה שתיה מכוס זכוכית,
התיישבתי לידו,מחפשת בעיניי את מאריאנה,חייכתי כשהבחנתי בה רוקדת עם גבר,האישה הזאת פראית.
״היא יפה,״ אמר לוגאן לידי,הצצתי לכיוונו בסימן שאלה,
״החברה שלך.״ אמר לי והסתכל על חברתי הטובה,
״כן,מאריאנה כוסית.״ אמרתי בשיכורות,
לוגאן צחק והסתובב עליי,״כמה שתית בדיוק?״ שאל אותי וחייך,
״ממש קצת.״ לחשתי לו כאילו מדובר בסוד ועם ידי עשיתי את הכמות של השתיה,
הוא צחק וקרא לברמן מזמין 2 כוסות לי ולו,
הוא שולח את הכוס לכיווני מרים את הכוס שלו ומצביע עם עניו לכיוון הכוס שלי,
הרמתי את כוסי,״לחיי!״ צעקתי וכוסי התנגשה בכוסו,
הוא צחק אבל לבסוף אמר:״לחייך.״ ושתה את כל הכוס בשלוק,
שתיתי גם אני וקימטתי את פניי כשהשתייה צרבה את גרוני כל הדרך למטה,
״אז..קסלין,יש חדש?״ שאל אותי וצחק,
עם רק היה יודע.
״כן,יש הרבה חדש,רק תגיד מה אתה רוצה לדעת ואני אתן לך את כל המידע.״ אמרתי לו והתיישבתי יותר בנוחות רגל על רגל,משלבת את ידי.
הוא הציץ שניה לרגלי אך מהר הסיר את מבטו,
הוא כיחכך בגרונו כששאל:״יש לך..מישהו?״
״כן.״ אמרתי לו וצעקתי לברמן כי רציתי עוד שתיה,
״כן? מי זה?״ הוא שאל,סקרנות נשמע בקולו,
״ג׳ים.״ אמרתי את שמו,לוגאן הסתכל עליי בבילבול,
״איזה ג׳ים?״ שאל בחשד,״ג׳ים לייק.״ אמרתי בחיוך
ולקחתי מהברמן את הכוס שהגיש לי,
הצבע מפניו של לוגאן נעלם,הוא הפך להיות יותר לבן מהקיר,
״אתה רוצה לשתות? נראה לי אתה צריך את זה.״
אמרתי לו והגשתי לו את השתיה שלי,הוא סירב ואז שאל:״ג׳יימס לייק,ג׳יימס לייק הבריון?״ שאל אותי שוב,
״המהמ״ המהמתי לאישור,שותה את הכוס שלי,
״אוי אלוהים.״ מלמל לוגאן בפחד גלוי והביט סביב,
״הוא כאן? ממש עכשיו?״ שאל בלחץ,
״לא,הוא עובד,אתה יודע איש עסקים וכל זה,ביזנס ונסיעות.״
אמרתי לו ושיחקתי בכוס בהשחת דעת,הוא נשף לרווחה,
״למה אתה כל-כך מפחד ממנן?״ שאלתי אותו
והנחתי את ידי על הדלפק הבר השחור,
״את לא יודעת מה קרה לאחר שעזבת?״ הוא שאל אותי בלחש,
הבטתי בו בסקרנות וחשד,
״לא,זה משהו שאני אמורה לדעת?״ שאלתי אותו,
״איך את לא יודעת את זה? הוא לא אמר לך?״ שאל אותי לוגאן,
הנהנתי בראשי לשלילה,״תספר לי.״ אמרתי לן דוחקת בו להמשיך,
״הוא כמעט הרג את קולט ואת כל החבורה שלו,הוא הלך עליהם לבית,הוא התעלל בהם וקשר אותם,את כולם.
לאחת המיטות שם אחרי שהם איבדו הכרה,הוא כיסח את כולם שם,חבורה שלמה,לגמרי לבד,קסלין.״
אמר לוגאן בפחד גלוי,הנהנתי לעצמי ולחשתי:״אני אדבר איתו על זה.״ לוגאן הרים את ידיו במהירות,
״לא! אסור לך להגיד לו שאני אמרתי לך,עם עד עכשיו הוא לא אמר לך כלום,זה אומר הוא לא רוצה שתדעי.
הוא יהרוג אותי.״ אמר לוגאן בלחץ,
״אוקיי,רק תרגע.״ לחשתי לו וקמתי ממקומי,
״לאן?״ שאל לוגאן בסימן שאלה,
״לרקוד,כאילו דא?״ אמרתי לו בחיוך,הגעתי לכאן כדי להנות אחר כך אדבר עם ג׳ים על זה,
למרות שהוא יעניש אותי על זה שאני כאן ולא אמרתי לו,
מעניין איזה עונש.
התחלתי לרקוד ליד מאריאנה שלא התעייפה בכלל עד עכשיו,
רקדנו צמוד וצחקנו ביחד,
היה כיף,עד שהרגשתי שמישהו צופה בי,זה היה הוא.
הוא עמד בכניסה,בחליפה שחורה שהתאימה לגופו בצורה לא נורמאלית,
עניו היו מקובעות אך ורק עליי,למרות שמשך את צומת ליבם של כל האנשים במועדון,הרוב של נשים,אך גם גברים.
הוא התקדם לכיווני בצעדים גדולים ומאיימים,
עצרתי את הריקוד שלי והבטתי בו,מתקרב ומתקרב עליי.
עם כל צעד שלו תחושה חמימה התעוררה בביטני,
עניו סרקו את בגדי כשהוא נעמד לצידי,אש נדלה בהן.
חייכתי חיוך מתוק ותמים,הוא גיחך,ולמרות רעש המוזיקה יכולתי לשמוע את הגיחוך שלו.
לפתע הוא התכופף,ואז בלי שום אזהרה,הוא מרים אותי על כתפו כאילו אני שק תפוח אדמה.
״הי!״ צרחתי בפחד אך צוחקת תוך כדי,הוא דחף את האנשים הצידה ופילס לו את הדרך בין הקהל,מתקדם לכיוון היציאה,
״הדברים שלי.״ אמרתי בציחקוק,
״חברה שלך תדאג לזה.״ אמר לי בקול נמוך,קול שהעביר צמרמורת בגופי.
הוא הניח אותי ברכב שחור חדש שלא יכולתי לראות באיזה רכב מדובר,
הוא קשר אותי בחגורת הבטיחות והלך סביב הרכב בצעדים מהירים,נכנס למושב הנוסע לידי ומתחיל בנסיעה,
״אתה יודע? לוגאן סיפר לי הכל! ואני? מאוד מאוד כועסת.״
אמרתי בצחוק והעפתי את ידי לצדדים בכעס מזויף,
״לוגאן?!״ שאל ג׳ים בכעס,קנאה מופיע בעניו,
״אכן,ג'ים יקירי.״ אמרתי והנהנתי בראשי,
״שם משפחה?״ שאל ג׳ים,״ולמה אתה רוצה לדעת את זה?״
שאלתי אותו בחשד,
״כדי שאני אלך להביא לו פרחים ושוקולדים,למה נראה לך?״
שאל ג׳ים בקנאה גלויה,
״מישהו פה מקנאה!״ צעקתי והנחתי את אצבעי על צד לחיו לוחצת,
הוא לא ענה,התעלם והמשיך לנסוע,
הבטתי מחוץ לחלון,ולפתע שמה לב שאנחנו לא בדרך לבית שלי,
״ג׳ימג׳ים,לאן אתה נוסע?״ שאלתי אותו בבילבול,
הוא חייך חיוך נוקם,חיוך מעניש.
נדפקתי.
הוא עצר בצד הכביש באמצע שום מקום,ושלח את ידו לתא הכפפות שלידי,מוציא משם קופסה שחורה,
מושיט לי אותה בחיוך ואומר לי בקול מחוספס:״תפתחי.״
בידיים רועדות מהתרגשות וסקרנות פתחתי את הקופסה,
אוי אלוהים.
זה פאקינג ויבטור.
הבטתי לכיוון ג׳ים בחשד,הוא רק חייך בממזריות.
״תשימי אותו.״ הורה לי,צבע אדום עז התפשט על לחיי,
״לא!״ צווחתי במובכה.
״עכשיו.״ פקד עליי,״או שאת מעדיפה שאני אשים לך אותו.״
אמר לי בחיוך שחצני,ממזר.
הוצאתי את הויבטור מהקופסה,מביטה בג׳ים שמביט בי,
מחכה,הרמתי את שולי השמלה שלי באיטיות למעלה.

טוב...
מה אתם אומרים על הפרק הזה??
הפרק הבא יעלה בקרוב ויהיה שם סמאט,אז מי שלא אוהב יכול לדלג על הפרק,למרות שעדיף שלא.
תודה על הכל!!!!
אוהבתתתתתת❤️❤️❤️‼️❤️‍🔥❤️‍🔥❤️‍🔥🫶🏻🫶🏻