"חשבתי שלא היה מתאים לך גלידה היום.." בן חייך אלי כשעקץ אותי
"לא התאים בצהרים אבל עכשיו זה כן" החזרתי לו
נבוכה שאני שם עם אמא שלי ואחותי ראיתי שגם הוא עם המשפחה שלו שם.
אמא שלו אמרה לאמא שלי "הי עופרה מה שלומך?לא ראיתי אותך כבר הרבה זמן.. " היא חייכה אלינו.
"היה יכול להיות טוב יותר " אמא חייכה אלי ואל מאיה.
" עכשיו היתה לנו שריפה קטנה בבית וניאלץ לעשות שיפוץ בכל הקומה התחתונה..."
" אוי ואבוי טוב לפחות אתן יצאתן בשלום. ואיפה תתאכסנו עד שהבית יסודר?"
"אה אני לא יודעת נסדר משהו אנחנו בסוף תמיד מסתדרות נכון בנות?" חייכנו לאמא כאות הסכמה.
"לא, מזה בסוף תסתדרו ומה יהיה עד הסוף? " בן סימן לאמא שלו להירגע והיה נראה נבוך מתמיד.
" אתן תישנו אצלינו אלא אם כן את אומרת לי שיש לכן מקום נומאלי אחר להיות בו" .
אמא הסתכלה עלינו בתימהון ואמרה " לא באמת שאין צורך אנחנו נמצא איזושהי דירה או משהו להיות בו באמת שאנחנו לא רוצות להטריח" .
אמא של בן אמרה בחיוך ובהחלטיות " זו ממש לא טירחה למעשה הבית כל כך ריק מאז שיוסי והבנים עזבו שאתן תעשו לי טובה " .
לא הכרתי את אמא של בן ובכלל לא חשבתי שהיא מכירה את אמא אבל נראה שאני הולכת להכיר לפי הבעתה של אמא רגע לפני שהיא הסכימה להצעתה.
"נראה שעכשיו את תהיי חייבת לבלות קצת זמן בחברתי או שבעצם הרבה?" בן אמר בחיוך ציני והתמתח כך שהיה ניתן לראות את הקוביות המושלמות שלו מתחת לחולצתו.
" כן טוב נראה לגבי זה " החזרתי לו גם , אני לא נשארת חייבת לאף אחד.
מאוחר יותר בערב כשחזרנו מהגלידה ארזנו כל אחת את דבריה לתוך מזוודה אחת ונסענו לכיוון ביתו של בן.
"תגידי מאיפה את בכלל מכירה את אמא של בן?" שאלתי את אמא.
"מה את רבקה? אני והיא ההינו חברות הכי טובות כשההיתי בצבא ובאוניברסיטה ." אמא אמרה בחיוך הנוסטלגי שלה , היא תמיד מחייכת ככה כשהיא מדברת על זיכרונות עבר שלה.
אחרי נסיעה של עשרים דקות בערך הגענו לבית של בן והוא היה ענקיי!!!
הסלון היה בגודל של כל הבית שלנו בערך ושאני לא אתחיל לדבר על החצר.
בן ואמא שלו ראו אותנו עומדים בכניסה פעורי פה, "אז להתחתן עם מישהו עשיר לא נראה רעיון כזה רע עכשיו נכון? " אמא של בן צחקה והזמינה אותנו להיכנס ואמרה לבן לקחת את המזודות שלנו לחדר האורחים (שאגב גם הוא היה ענקי ביותר. רק אומרת).
YOU ARE READING
מסובכת
ChickLitאני זוכרת שזה כאב שראיתי אותו בפעם הראשונה... כי הוא היה כמו סערה שההיתי בה ולא רציתי להיכנס אליה שוב אבל כרגיל כמו בעבר מצאתי את עצמי נשאבת פנימה...שוב. תתחילו לקרוא מבטיחה שתתאהבו...
