אהבה קטלנית

-לארה-

התיישבתי על שפת הבריכה והתמרחתי בספרי משזף
סוף סוף. תומר נהייה עלוקה ודבוק לי לתחת. אין לי כוח
אליו עכשיו.

הורדתי את השורט ג׳ינס שלי ושכבתי על המיטת שיזוף.
משום מה אני מרגישה שמישהו נועץ מבטים עלי.
אולי זה תומר?! לא לא אין לי כוח אליו עכשיו אני פשוט אשחק
אותה ישנה שירד ממני.
אני מרגישה טיפות מים מטפטפות מעלי, על השפתיים שלי. הן יורדות
לכיוון החזה שלי. אני פוקחת את עיניי ואני רואה את ארטמיס.
שיערו השחור נרטב לגמרי. הגוף שלו מטפטף עלי. הוא מעלי.
פאק, אני כמעט בטוחה שאני לגמרי רטובה עכשיו
ולא ממה שאתם חושבים.
״מה אתה רוצה?״ שאלתי אותו בביטחון בזמן שאני סורקת
כל חלק וחלק מגופו. ״אותך.״ הוא עונה לי ואני מופתעת.
״אני כבר הסברתי ל..״ ״אני צוחק תרגעי. את לא באה לשחות?״
הוא קוטע אותי. ״כן אמ.. דקה״ אני באה להשים את מכנסי הג׳ינס הקצרים שלי ״לא.״ אני מסתכלת עליו במבט מבולבל ״תשארי ככה.״
״הרבה יותר יפה לך״ אני מסמיקה. פאק.

אנחנו יורדים בארבעה-חמישה מדרגות
שמלוות אותנו אל הבריכה בזמן שהוא מחזיק בידי,
״המים קריריים״ אני אומרת ברעד ״זה ישתפר בהמשך״
הוא מנסה לעודד אותי
אנחנו ממשיכים להתקדם למרכז הבריכה ״אז את ותומר מה קורה עם זה? כי זה די נראה שאת מתחמקת ממנו, כבר נמאס לך ממנו?״
הוא מנסה לעצבן ״תקשיב טוב לנו ככה אל תהרוס את הרגע, אוקיי?״ הוא מהנהן בראשו ״עדין קר לך?״ הוא מנסה להעביר נושא ועדיף לי
לזרום עם זה
אני מהנהנת בראשי בזמן שאני רועדת מקור.
הוא מחבק אותי מאחורה. ״תודה זה יותר טוב.״ הרעידות שלי מפסיקות. הוא יורד עם היד שלו לקצת מתחת לטבור שלי, מעל איברי.
ועולה בחזרה, וככה ממשיך במשך דקה-שתיים
הוא שוב פעם יורד רק שהפעם הוא נשאר עם ידו למטה
הוא מלטף את האיזור שמעל איברי בעדינות, ״נעים לך..?״ אני מהנהנת בראשי. זה מאוד נעים אני לא רוצה שזה יפסק לעולם. אני לא חושבת יותר על תומר, למעשה,
לא אכפת לי מימנו יותר.
אני מסתובבת אל ארטמיס, אנחנו מסתכלים אחד על השני כמה שניות
והוא מטיח את שפתיו על שפתי. והוא מתחיל לנשק אותי
לכמה שניות שאני לא רוצה שהם יפסקו לעולם.
הוא מנתק את שפתיו מהנשיקה ומחייך.
אני מחזירה את שפתיי לנשיקה עמוקה ואגרסיבית אני מרגישה את הלשון שלו חוקרת את פי. ממש לא בא לי שזה יגמר וממש לא בא לי
שהפעם זה יהיה סתם עוד סטוץ.