אהבה קטלנית

-לארה-

הגעתי לבית ספר והתיישבתי על יד תומר
*המקום הקבוע שלי* לבנתיים באסה. מיה יושבת ליד ארטמיס
וזה מרתיח. אני רק מחכה שתגמר ההפסקה לשאול אותו
מה הפרוצה הזאת אמרה לו, בטח סתם רוצה זיון מימנו, חמודה הוא
שלי.

צלצול

אני מתקדמת לכיוון הלוקרים להחזיר את הספרים ורואה
את תומר לידי במבט מאוכזב וטיפה כועס.
הוא מביא לי קופסא לבנה, ״מה זה?״ אני שואלת אותו
״בפעם הבאה אל תשחקי איתי משחקים זה או שאת רוצה
אותי או שלא, מצאתי את זה בחדר שלי זונה.״ והלך
בןזונה מי הוא שיקרא לי זונה. אני פותחת את הקופסא ו..פאק.
אני רואה את התחתונים שלי, איבדתי אותם. כנראה שהשארתי אותם
שם שאני וארטמיס שכבנו. אני די פגועה ממה שהוא אמר לי.
אני ממש לא זונה. אולי אני שחקנית. אולי פוגעת. אבל לא זונה.
אני לא פרוצה. לא יודעת מה קרה לי אבל פשוט התחלתי לבכות.
למה לארה? מה יש לך תתעוררי על עצמך מי זה האפס הזה?
ולא יכלתי להפסיק. ארטמיס בא ״מה קרה לך ילדה מי פגע בך ככה?״
״זה תומר הדפוק הזה״ אני רואה אותו רותח. ״מה הוא עשה לך? תעני מיד!״ לא רוצה שהוא יתפוצץ עליו. ״טוב אני מזיין אותו מכות.״
״לאלאלא הוא קרא לי זונה טוב?״ ״תקשיב זה לא משנה עכשיו הינה
נרגעתי. תודה.״ ונשקתי לו על השפתיים נשיקה רכה וניגבתי את הדמעות.
״טוב מה היא רצתה ממך הפרוצה הזאת?!״ אני רואה אותו מבולבל ״טוב אבל את מבטיחה לא לכעוס? כי זה משהו ממש גדול, וזה קרה לפני שנהיינו ביחד בכלל בסדר?״
זה מסקרן. ״נו נו אני מבטיחה״ הוא נאנח.
״הכנסתי אותה להריון!״ מה מה מה?! ״מה עשית? זיינת את הפרוצה
הזאת כמה דקות לפני שהזדיינו ושאני לא אכעס?!״ כעסתי כעס מוות.
״קוראים לה קלאודיה.״ ואו הוא לא אמר את זה עכשיו ״אה אתה גם יודע מה השם שלה יפה מה עוד תעשה תכניס אותה להריון?! אה אוי שחכתי עשית את זה כבר.״ וסטרתי לו סטירה חזקה מאוד שהשאירה לו אדום על הלחי. והלכתי משם. בכיתי. בכיתי המון.
עכשיו אתם מבינים אותי? עכשיו אתם מבינים למה אני לא רוצה
להפגע? ברוכה הבאה לחיים שלי by לארה אלגרי.