אהבה קטלנית

-ארטמיס-

השעון מעורר הזה. בן זונה.

בזמן האחרון התחלתי לקום בארבע בבוקר לעשות
ריצות וגם להספיק לאכול ולהתארגן בבוקר, ויש לזה מחיר כבד
כמו השעון מעורר המזוין הזה. בכל מקרה קמתי בארבע בבוקר
ציחצחתי שיניים שטפתי פנים ויצאתי לרוץ כהרגלי.
חזרתי מהריצה גמור עליתי להתקלח שמתי מדי בית ספר
וירדתי לאכול.

מזגתי קורנפלקס ׳אלופים׳ הקורנפלקס האהוב עלי.
ושמתי לי מעט חלב, התחלתי לאכול וכרגיל קים צורחת ורבה
עם כל העולם ברקע ״אבל נכון שאמרתי לא לדבר אלי בבוקר?!״
נכון שאמרתי? הראל זה לא מעניין אותי שאנחנו מזדיינים אוקיי?!
לא לדבר אלי תודה.״ והיא רק בת 14 אני גדול ממנה בשלוש שנים
שתבינו, הראל זה החבר הכי טוב שלי כאן ומתמיד, מאז שאני
זוכר את עצמי, הראל וקים סתם מזדיינים אבל הוא רוצה אותה.
למרות שהיא לא כל כך בעניין והוא גדול ממנה בשלוש שנים.
אני מבין למה, שיערה השחור הגולש והשדיים הגדולות שלה.
ופאק יש לה תחת. אבל לדעתי מגיע לו יותר מהזונה הזאת.
״ילדים הקשבה אלי דקה״ קראה זואי המדריכה שלנו בפנימייה,
״אוקיי היום מצטרפת אלינו לפנימייה ילדה חדשה!!״ ליאור קוראת
בהתרגשות ״יששש היא בת גילי נכון?!״ ליאור בין הילדות הכי קטנות כאן ואין לה כל כך עם מי לשחק ״אמ.. לא אבל אני בטוחה שיהיה לכם כיף איתה, לארה בואי בבקשה!!״ אוי לא זאת אותה ילדה
ש׳נתקלה׳ בי ״לארה תהיה אתכם גם בבית ספר תקבלו אותה יפה בבקשה ותראו לה את המתחם עכשיו תתארגנו בבקשה וצאו לבית ספר״ ״היא שווה אחשלי״ הראל לחש לי ״מה אתה מזיין קלוט היא נראלי אנורקסית״ אמרתי לו והיא נראלי שמעה אותי כי היא הסתכלה לכיווני במבט של רצח בעיניים ״אתה מה אתה עושה פה יאו יאו עכשיו לסבול גם אותך אין סיוט!״ היא קראה לעברי, באתי לענות והראל סתם לי את הפה,
הגענו לבית ספר וראיתי שנתקעתי איתה באותה הכיתה, איזה חוסר מזל. מיד איך שהיא נכנסה כל העיניים היו אליה מפה שמעתי בנים
שמתחרמנים עליה, זה גרם לי למשהו לא יודע למה אני קנאי?!
סתם שטויות,
היא מתיישבת ליד תומר, הבןזונה הזה חרמן לה על התחת.
תומר זה האויב הכי גדול שלי פה. ובנבחרת הפוטבול.
״היי אני לארה״ היא אומרת לו ולוחצת לו יד, מסכנה.

                                        -לארה-

אני לא מאמינה גם לפה הבןזונה הזה נדחף?! איך אני אשרוד כאן איך?!
נכנסתי לכיתה וכל העיניים היו עלי. הרגשתי די מוזר אבל אני רגילה
לזה שבנים מתחרמנים ממני, אני שווה, הם רוצים אותי,
ווין ווין.
נראה לכם?! זין! שימצצו לעצמם מצדי. אף אחד אבל אף אחד
לא ישחק בלארה אלגרי!
התיישבתי ליד בחור שנראה טוב. שרירי. חטוב. סקסי. יש לו
הכל. אבל הוא לא משתווה לארטמיס. פאק רגע לאלאלא
למה אני משווה אותו לארטמיס איכס. באלי להקיא מעצמי.
באלי לשרוף את עצמי חיה מהמחשבה הזאת.
״היי אני לארה״ ״אהלן תומר״ הוא השיב בקול גברי יש לו שיער
שחור ועיניים כחלחלות, קלאסי. פלייר. שחקן. לא יקבל אותי
הלאה נקסט.

״מה אומרת אני ואת מסעדה?״ פיי ישיר לא יודעת.. מממ נגרום לארטמיס לקנא קצת..
״מממ סבבה שעה?״ אני מסתכלת לכיוון ארטמיס אוקיי הוא ממש עצבני, מאוד קנאי, איכ רכושני. מזעזע הלאה נקסט.
״אני יבוא לאסוף אותך היום בשעה שבע בערב נכיר לך קצת
את פירנצה״ ״אין בעיה״ השבתי בזמן ששמתי את השמן שפתיים
של דיור על השפתיים הוורודות והתפוחות שלי שהוא וכל גבר
אחר כאן היה מת לנשק. ״רק.. מאיפה לאסוף אותך?״ הרגשתי אי נאימות בכל זאת הבן אדם מיובש ומובך. לא משהו שחדש לי..
״אממ מפנימיית Viar אני יחכה לך בחוץ״ ״אה את גרה שם?״
הוא נראה די מפוחד ״אממ כן למה?״ ״סתם פשוט גם ארטמיס גר שם
אז לא יודע אם אפשר להפגש בכלל״ מה? למה מי הוא בכלל ״מה זאת אומרת מה הוא קשור הנבלה הזה״ ״הוא פשוט לוקח בעלות
על כל בחורה בפירנצה ואת בכלל גרה איתו למרות שאני לא שם עליו הוא סתם אפס! אבל עזבי לא משנה״ אף גבר לא לוקח עלי בעלות.
״תאסוף אותי היום כמו שקבענו מובן?!״