אהבה קטלנית

-לארה-

אני פה. רחוב מאצ׳יני דירה מספר 12.
של מי הבית הזה אתם שואלים? קלאודיה וינצ׳י
זונה. אל תשאלו מאיפה השגתי את הכתובת שלה.
אני אשרוף את הבית הזה שהיא בתוכו והתינוק הזה בתוכו.
הם לא יחיו. היא תמות בייסורים.
כמה רחוק אני מסוגלת ללכת בשביל אהבה אתם שואלים? הינה התשובה לשאלה שלכם. בדיוק בגלל זה לא רציתי להפגע מאהבה.
אבל אני נפלתי. נפלתי בגללו. ועכשיו? אין דרך חזור.

לקחתי את הבנזין ושפכתי על כלל סביב הגינה. שלא תהיה לה דרך
לצאת. שלא תחשוב על זה בכלל. לאחר מכך שפכתי על כל הדלת
ועל הפרקט בכניסה לבית שלה. כל הפרקט היה ספוג בנזין.
היה לי רעל בעיניים. אני שופכת לה על החלונות, על הקירות מסביב
לבית, על העציצים, על הכל. עד הטיפץ בנזין האחרונה.
אני לוקחת מצית, ומשליכה אל עבר הגינה והולכת משם.

השעון המעורר הזה. בןזונה. ״קים תכבי אותו כבר.״ ״קים!״
״קים!״ נו באמת. היא לא פה. אני קמה עם ריח של בנזין.
לא היה לי כוח בכלל להתקלח אני אתקלח מיד אחרי שאני אלך
לצעוק עליה, אני יודעת בדיוק איפה היא.
אני נכנסת לחדר של הראל וארטמיס בצעקות.
״קים יבתזונה זה פעם אחרונה שאת משאירה את השעון
מעורר ככה את שמעת?״ היא לא קמה בכלל, היא ישנה בהלבשה
תחתונה בלבד על יד הראל שהוא לא לבוש בכלל. ״נו באמת״
״מה קרה?״ אני רואה את ארטמיס במגבת שמכסה לו את החלק התחתון בלבד. הוא כזה מושך.. והקוביות האלה.. אני לגמרי רטובה עכשיו. ״אוי זה מה שחסר לי עכשיו״ באמת זה מה שחסר לי.
״תרגעי בסך הכל התעניינתי״ ״לא צריכה את ההתעניינות שלך תודה.״
הלסת שלו מתהדקת. ״מה זה הריח הזה שיש עליך? ריח של בנזין.״
פאק. ״איזה בנזין בראש שלך אין לך איזה מישהי להרביע? מה קרה
נהיית הורה אז איבדת את חוש הריח?״ ויצאתי מהחדר.
הלכתי להתקלח התארגנתי לבית ספר אכלתי ארוחת
בוקר ויצאתי.