my mafia

לורנזו_19

שמתי אותה אצלה בבית ונסעתי לבית שלי.
לא שחכתי שיש לה מחרתיים יום הולדת.
אני לא יודע כל כך מה היא אוהבת אבל אני יכול לברר משהו.

ירדתי למרתף ומסתבר שהם הרגו אותו והשאירו אותו על הכיסא.

היה דפיקות על הדלת.
פתחתי.
''שלום בני''
''בני תקרא לתחת שלך אני לא הבן שלך מאז שאני בן 16''
לורי וליאו ירדו וראו.
אבא שלי אחרי כל כך הרבה זמן החליט שהוא בא 'לבקר'.

'שיחה קולית מאת 'קטנה שלי לב אדום'
סירי אמרה ואני מילמלתי תודה לאל ועליתי לחדר.

''הלו?'' שמעתי את הקולה העדין וזה כל כך הרגיע אותי.
''לורנזו אתה חיי?'' היא אמרה קוטעת את מחשבותיי
''כן כן רק תמשיכי לדבר'' אמרתי בקול מייאוש ומתחנן.

''מה קרה?''
לא עניתי. אני לא מוכן שהבעיות שלי יהיו הבעיות שלה.
''תקשיב אני יוצאת עכשיו לכיוון הבית שלך תחכה חצי שעה משהו כזה אני אצלך''

''לא את לא יוצאת בשעה כזאת החוצה. את יודעת כמה בנים חרמנים רק מחכים שבנות יצאו לבד?''

''אני לא שאלתי אם אני יכולה או לא. אני אמרתי שאני באה''

היא אמרה וניתקה.
כוסעמק אם יקרה לה משהו אני יהרוג את עצמי.
חיכיתי לה מחוץ לשער וראיתי אותה מרחוק באתי לכיוונה.
''היי'' היא אמרה וחיבקה אותי.
''עכשיו אתה מוכן להסביר לי מה קרה או שאתה רוצה לשתוק?'' היא שאלה ואני רק גיחכתי מזה שהיא יודעת שאם מישהו שהוא לא היא או אחים שלי היה מדבר אליי ככה אז הייתי שובר לו את שתיי הידיים.

עלינו לחדר שלי ואז התחלנו בחקירה.
''תדבר עכשיו נו''
''עקשנית אה?''
''אם לא תגיד לי אני נשבעת לך שאתה תצטער על זה''
''נו מה תעשי?''
''אני הולכת למטבח רוצה משהו?'' היא אמרה מתרוממת לכיוון הדלת.
''לא'' נתתי לה נשיקה והיא ירדה.