אמילי-23

61 3 0
                                    

הוא קירב אותי אליו מהמותן.
הוא לא יודע איזה צמרמורות הוא עושה לי בגוף.
אבל לא אני לא אראה לו שהוא יכול לקנות אותי בחיבוקים נשיקות וכל מיני שיט כאלה.
התרחקתי ממנו ופתחתי את דלת החדר
ויצאתי מהבית

הרגשתי אותו מאחוריי אבל לא ייחסתי לזה חשיבות.

המשכתי ללכת עד שהייתי חמש דקות מהבית שלי בערך ושמתי לב שהוא כבר לא מאחוריי.
''תודה לאל'' מילמלתי.
הרגשתי מישהו מאחוריי שוב.
הסתובבתי בעצבנות ''מה אתה רוצה לורנזו''
עמד מולי גבר גבוהה שרירי וזה לא היה לורנזו... ואז ראיתי שחור.

-

התעוררתי במרתף מטונף ברמות.
הייתי קשורה לכיסא וראיתי מטושטש.
ניסיתי להזכר מה היה לפני שהתעלפתי.
''גברת אמילי'' מישהו אמר בקול קר.
''כן?'' אמרתי בייאוש.
''יקירתי האם את חשובה למר דובאל?''
הוא שאל והיה לי ברור שהוא התכוון ללורנזו.
''תאמת? שאלה טובה תשאל אותו מעניין אותי גם'' עניתי.
''טוב יקירה את רעבה?''
''לפני שנייה חטפת אותי ואז אתה קורא לי יקירה ורוצה שאני אוכל... גאד מה עובר על החיים שלי ולא אני לא רעבה תודה ששאלת לפחות'' הוא היה נראה בן אדם מכובד לבוש יפה הוא דיי גדול.

הוא התקרב אליי ושיחרר אותי מהכיסא.
''הקשירה הייתה חזקה מידי יקירה?'' הוא שאל כאילו אלוהים אם לא היית רוצה שיכאב לי לא היית עושה את זה.
''קצת'' שיחררתי את ידי והסתכלתי אליהן והבנתי למה הוא שאל... היה על הידיים שלי סימנים של החבל ושריטות.
''זה שאני נחמד יקירה זה לא אומר שאני אשחרר אותך, אני צריך אותך עד שלורנזו יבוא'' הוא אמר
''אם יורשה לי? מי אתה?'' שאלתי בנחמדות
''הבן של ציאו רוזו'' הוא אמר ועיניי נפתחו.
''בן כמה אתה?'' שאלתי בעדינות.
''17 למה?'' הוא שאל.

''אתה... אתה אחי הקטן'' אמרתי מגמגמת מעט.
''על מה את מדברת יקירה? אני חושב שהסם הרדמה עשה לך משהו? את בסדר?''
''כן כן אני אמילי רוזו תקשיב ציאו זה אבא שלי אמא שלי נטשה אותו לפני שנתיים והוא ניסה לאנוס אותי ואז עזב לפני שנה ואח שלי אח שלי בן 22 אני בת 21 אתה אחי הקטן תברח מפה תסמוך עליי בבקשה הוא מסוכן לך'' אמרתי במהירות ובבכי ובאתי להמשיך ואז ציאו נכנס.

''אב... אבא'' גימגמתי.
''אמילי'' הוא אמר בקול ערמומי מתקרב ומלטף את דמעותיי.
''את? של לורנזו?'' הוא שאל.
''אנ...אני'' גימגמתי. שוב.

הלוואי שלורנזו יבוא
הלוואי שהוא יוציא אותי מהסיוט
הלוואי שהוא לא שכח אותי
הלוואי שהוא בדרך
מחשבות התרוצצו בראשי

''בראיין תטפל באחותך לפני שאני בועט לה בפנים היא נראית בחרדה'' ציאו אמר והלך.
''אז... את באמת אחותי...'' הוא אמר.
''בראיין'' אמרתי.
''מה?'' הוא השיב.
''תברח''אמרתי ואיבדתי הכרה. שוב.

my mafiaWhere stories live. Discover now