my mafia

לורנזו-26

ראיתי את הפצע בידה ומיהרתי לטפל בו בזמן שליאו אוזק את אביה ולורי מתחקרת את אביה ובראיין עומד מאחורי.

''את בסדר אמילי?'' שאלתי
''כן כן'' היא אמרה
נישקתי למיצחה ויצאנו החוצה.
ליאו ולורי נסעו עם אבא שלה ואחיה באוטו אחר ואני והיא נסענו באוטו שלי.

כשהיינו קרובים לבית עצרתי ברמזור והסתכלתי עליה היא נעצה את מבטה בחלון.
שמתי את ידי על הירך שלה.
לתת לה תחושה שאני כאן ואני מגן עליה.

ראיתי את הדמעות זולגות מעיניה, למרות שניסתה להסתיר אותן. שתיקה מתוחה שררה באוטו, והיא נראתה שקועה במחשבותיה. רציתי לומר לה משהו, אבל לא ידעתי מה.

לבסוף, שאלתי אותה בעדינות "מה קורה, אמילי? את רוצה לדבר על זה?"

היא נאנחה עמוקות ואמרה "אני פשוט מרגישה כל כך אשמה. כל זה קרה בגללי."

"מה את מתכוונת?" שאלתי.
''אני לא יודעת זה מרגיש שאם לא הייתי הולכת זה לא היה קורה''

"אמילי," אמרתי לה בעדינות, "את לא אשמה במה שקרה. אף אחד לא יכול היה לצפות שאבא שלך יחטוף אותך, אבל הכול טוב, את כבר לא אצלו, את בטוחה עכשיו"

היא הביטה בי בעיניים בורקות מדמעות ואמרה "תודה."

הגענו הביתה, יצאנו מהאוטו ונכנסנו פנימה.
אח של אמילי, ג'ייק, חיכה בתוך הבית מודאג יחד עם ליאו לורי ובראיין.

"אמילי!" ג'ייק זינק ממקומו מיד כשראה אותנו נכנסים. "מה קרה? למה את בוכה?"

"אבא..." לחשה אמילי, קולה רועד. "הוא..."

"מה הוא עשה לך?" שאל סורק את גופי לבדוק אם נפגעתי.

"הוא...חטף אותי" אמרה אמילי.

"מה?!" ג'ייק נדהם. "מתי זה קרה? איפה הוא עכשיו?"

אמילי התחילה לבכות שוב. "לא יודעת," היא אמרה.

ניסיתי להרגיע את אמילי. "הכל בסדר עכשיו," אמרתי לה. "את בטוחה.''

אמילי לא הצליחה להפסיק לבכות. היא נראתה מפוחדת וחסרת אונים. ידעתי שאני צריך לעשות משהו כדי לעזור לה.

ג'ייק," אמרתי, "תיקח את אמילי לחדר אחר ותנסה להרגיע אותה.''
ג'ייק הנהן ולקח את אמילי איתו לחדר אחר.

''הוא במרתף?'' שאלתי את ליאו ולורי לורי הנהנה.

ירדתי למרתף.
''אתה לא חושב שזה מוגזם לחטוף את הבת שלך ולפגוע בה רק כדי להגיע אליי?"
''אתה מופתע כאילו אתה לא היית עושה את זה'' ענה בחוצפה.
יריתי לו ברגל.
צעקה נפלטה מפיו.