צפוי להפליא

פאק פאק פאק

**מה לעזאזל קרה פה הרגע מתברר שהאקס של לי הוא פאקינג עומר **

רוי גולן:
הייתי בשוק הם פשוט עמדו אחד ליד השני בשתיקה "הסבר ונימוק" לי אמרה לעומר אם מבט בלי רחמים וזה משך אותי פאק פאק פאק היא הדבר הכי מושך שיש בעולם הזה
"מה את פאקינג עושה פה" הוא נהם
"ישנה פה" "מה זה מה זה " "עומר קפוץ לי "

ואז רומי נתנה לו כאפה והוא הסתכל אלי בזהם "תלמד את אחותך איך להתעסק אם בנים שיותר גדולים ממנה היא חוצפנית וחיה בסרט-" לפני שהוא גמר לדבר נתתי לו אגרוף לפנים "אל תדבר אל אחותי יא בן של זונה עוף לי מהבית "
"אין בעיה תזכור את זה מטומטם"
"עוף!!!!" צרחתי
והבנות כבר היו במדרגות אם החטיפים ורומי באה לפתוח את הפה ולי פתחה לפניה
"תודה על זה"
ואז רומי צרחה וקפצה אלי בחיבוק
"זה אח שלי " אבל אני יסתכלתי רק על לי

               יום למחרת
לי כהן: "בוקר אור אחותי " אור בוהק  מהחלון סנוור אותי "תסגרי את זה" כול הלילה חלמתי אליו .בתוכי
"שש וחצי בבוקר קומי"
מה שש מה היא מפגרת מוקדם אבל היא הייתה מלאת אנרגיות לא הייתי הורסת לה את זה "אני קמה "

היינו כבר בדרך לתיכון המזדיין שלנו מה שביאס אותי שיש לי עוד פאקינג שנתיים להיות שם
הגענו לשער ותפסתי את עומר יושב על הספסל ומישהי יושבת מעליו כנראה עוד זונה מהכיתה שלו
אבל לא עניין אותי באתי לשער והשומר של התיכון נתן לי את הכיף שלנו כן כן יש לנו כיף סודי שלנו הוא השומר של הבית ספר מאז שאני בכיתה ז' הוא בן אדם מצחיק רצח "מה קורה יהודה "
"אני בסדר ברוך השם איך את ילדה יפה" אמר אם המבטא הספרדי שלו "אני בסדר ברוך השם רק קצת עצבנית" יהודה ידע שאני ועומר היינו ביחד והוא תמיד אמר לי שבאנו ביחד לבית הספר  'ילדה יפה הוא לא בשבילך הוא לא שווה את הדמעות שלך'
ואני לא הקשבתי לו כמו מטומטמת

רומי החכה לקפטריה ואני התחלתי ללכת לכיון כיתות יב' כי שרון המורה שלי המשרד שלה שם וכמובן שגם רציתי לראות אותו
וראיתי אותו אם חברים שלו יושבים על המדרגות ליד הכניסה לחדר מורים וליד איפה שהמשרד של שרון המחנכת שלי
המשכתי ללכת ואז עידו חבר שלו תפס בידי ועצר אותי מללכת ורוי קם פתאום ותפס אותו ממאחורה "תעזוב אותה"
ואז מסתבר שכול השכבה שלו מסתכלת אלינו "רק רציתי לשאול את השלמות אם יש לה חבר או שיש לי מזל "
הוא הביט בו בזהם שלא ראיתי אצלו "אין לך מזל " הוא ענה לו בזריזות "מה זה???" שאלתי לא זכור לי פשוט שיש לי חבר "מה   לי יש לך חבר למה את לא אומרת לו "
וואט דה פאק "ליקוש בואי כנסי חיכיתי לך " שרון קראה לי ברגע שראתה אותי ופשוט הסתכלתי אליו ואז המשכתי ללכת.

" מה קורה איתך ליקוש"  ישבתי במשרד של שרון "אני בסדר את רצית לדבר איתי"
"אני רציתי להודיע לך שאת מוקפצת כיתה גאונה שלי " מה יש ליום הזה נגדי מה קופצת כיתה עכשיו מה לעזאזל "מה?!" "מה ששמעת מותק שלי את עולה לכיתה יב את יותר מדי בשביל יא" רגע אז זה אומר שאני לא יהיה אם רומי בכיתה " לא לא לא לא אין סיכוי בחיים שאני עוזבת את הכיתה " אין סיכוי אני לא יכולה פתאום לעלות שכבה ככה ומה אם הצבא יהיה לי שנה וחצי פאקינג חופש "שרון תסבירי לי בעברית שאני יבין את מעלה אותי שכבה בחצי שנה האחרונה של יא?"
"דבר ראשון ליקוש אנחנו עוד לא בחצי שנה , דבר שני שמכיתה י' רצינו לעלות אותך שכבה את פשוט מחוננת את יותר מידי חכמה בשביל יא יותר יעזור לך בחיים אים תעלי"
מה זה מה זה "מה זה 'רצינו' "
"הצוות של שכבת יא "
"לא נראה לי נורמלי שאני מחוננת ומה המנהל אמר?"
"מר קרביץ מאוד שמח שיש תלמידה כמוך בתיכון שלנו ואמר שהוא יותר מישמח שתעלי כיתה אם את צריכה"
הסיפור שלנו לא נגמר חברים יש קאצ העלילה ובפרק הבא תגלו אותו

*