צפוי להפליא

פרק בונוס של רומי

רומי:
רוי חזר הביתה והוא היה מאושר .
למרות שקצת כעסתי שהם לא סיפרו ראיתי איך הם מאושרים ואמרתי לעצמי להתמודד בשבילם.
"מה יש הפרצוף שלך ככה" רוי שאל והתיישב לידי
"כלום" אמרתי והכרחתי את עצמי לחייך
הוא כיווץ את העיינים בחשד "שקר" הוא אמר
"תגיד רגע אני נראת לך מלאה לגילי" שאלתי אותו והוא הסתכל אלי בשוק ונעמד "מי אמר לך דבר כזה?!" שאל בנהמה והתיישב וליטף לי את הלחי "סתם חשבתי על זה" אמרתי לו וחייכתי בכוח והוא קלט אותי
"אחותי את הדבר הכי יפה שקיים את מבינה את זה ? אני לא צוחק אני לא מבין איך את יכולה לחשוב ככה"  הוא אמר וחיבק אותי חיבוק דוב "מציקים לך בכיתה?" הוא שאל
"נראה לך שמציקים לי ?" אמרתי וצחקתי והוא גיחך "לא נראה לי" אמר בצחוק "טוב אני עולה יש לי סדרה לראות" אמרתי ועליתי לחדר נעלתי את הדלת ונפלתי למיטה בבכי שלא נעצר ונזכרתי מה קרה בכיתה.

אותו יום בבוקר....
נכנסתי לכיתה בחיוך והתיישבתי במקום וראיתי את הבנות מתלחששות בשקט בצד .
מה יש להן??
ואז הרגשתי שיש לי משהו דביק בישבן וקמתי והכיסא נדבק לי למכנס והבנתי שמישהו שם לי דבק .
קבוצה של 3 בנים נכנסו לכיתה ואחד אמר וצחק "נו הדבק חזק שהוא נדבק לתחת של השמנה הזה"
הוא אמר לבנות והבנתי ישר מה קרה שם .
אחת הבנות יולי באה עלי לעסה מסטיק הוציא והדביקה לי לשער "מה יש לכם?!" שאלתי והיא התקרבה אלי עוד יותר "שחברה שלך תתרחק מרוי מובן שמנה מסריחה" היא אמרה וירקה אלי .
הצלחתי להוריד את הכיסא ממני ורצתי לשירותים מהר החלפתי מכנס למכנס שהיה לי בלוקר .
רצתי לבחוץ ושיצאתי הבנות היו במעגל מסביבי מדחפו אותי ויולי שוב באה אלי והצמידה אותי לקיר "אם תוך יומים חברה שלך לא נפרדת מרוי אני ישלח מישהו שיאנוס אותך מובן?" היא אמרה והבנות צחקו "תקשיבי נראה לי שאת כבר 199 קילו תראי אותך " עוד ילדה צחקה ודחפתי אותם ורצתי לשער "שמעת אותי תפרידי אותם או..." היא צעקה ולא שמעתי את ההמשך ורצתי הביתה בוכה.

ישבתי בחדר והחלטתי שאני הולכת לחברה שזו לא לי כי אם לי תראה אותי ככה היא ישר תקלות ותשאל ומה אני יגיד לה 'אה יולי והשפוטות דלה הרביצו לי קראו לי שמנה הדביקו לי את התחת לכיסא ואיימו שתיפרדו ואם לא יאנסו אותי' לא יכולתי כי עד שלי מאושרת אחרי האונס ורוי מאושר עוד יותר לא הייתי הורסת להם.
הלכתי לבית של מורן חברה שלי שעזבה את בית הספר שלי לפני שנה כי עברה לתיכון אחר.
בדרך למורן הדמעות שלי ירדו לבד וקלטתי את חבר של רוי אני לא זוכרת איך קוראים לו אבל הוא התקרב וניגבתי את הדמעות , הוא נעמד מולי " את אחות של רוי לא?" הוא שאל
"כן " אמרתי וחייכתי חיוך מאולץ "למה את בוכה לבד ברחוב בלילה?" הוא אמר והסתכל בחשד
"כלום אני סתם הולכת לחברה" אמרתי לו ולא יודעת למה רציתי להמשיך לדבר איתו שעות "תסלח לי אבל אני לא יודעת מה השם שלך" שאלתי בחיוך מובך "עידו" אמר בחיוך "ואת" הוא שאל "רומי" הוא חייך " רומי גולן" הוא אמר והביט לי בתוך העיניים שלו וחייך חיור כובש שעשה לי פרפרים " נשבע לך בחיים לא ראיתי אותך בבגדים רחבים" הוא אמר וירד לי החיוך "אמ" רציתי לומר משהו ובסוף התחרטתי "פשוט... אני לא מאמינה שאני מדברת על זה איתך-" באתי לסיים את המשפט והוא ישר דיבר "מחזור?"  הוא אמר בלי להתבייש ואני עשיתי לא אם הראש "עליתי קצת במשקל " אמרתי לו והתביישתי ולקחתי צעד אחורה והוא הלך אחורה והביט בי והתקרב שוב "תקשיבי אני לא מאמין שאני אומר ככה לאחות של רוי הוא הרצח אותי אבל את כוסית " הוא אמר וגיחכתי "טוב תודה אמ... החברה שלי מחכה לי אז.." אמרתי והוא עשה בסדר אם הראש "גם לי מחכים אז תזהרי מסוכ-" הוא בא לומר ואז תיקן את עצמו לשם שינוי " אני ילווה אותך" הוא אמר וחייך "אמ.. לא זה בסדר " אמרתי למרות שרציתי שיבוא " זה לא בסדר בואי אני לא משאיר אותך לבד " הוא אמר והלכנו ביחד.

היי בנות מה אומרות על הפרק אהבתם?
תנו בכוכב למטה זה יפרסם את הסיפור שלנו יותר לציבור .
ללט לכם ושבוע טוב😄😇💋💋