צפוי להפליא

אין סיכוי

**מר קרביץ מאוד שמח שיש תלמידה כמוך בתיכון שלנו ואמר שהוא יותר מישמח שתעלי כיתה אם את צריכה**

לי כהן : אני באמת מבולבלת עכשיו"באמת זה מה שמר קרביץ אמר שרון לא לשקר לי "
אני בשוק פשוט ישבתי וקפאתי במקום
"למה שאני ישקר לך אהובה שלי" לא נשמע אמין "לא יודעת" ואז מסתבר שזו או כיתה יב2 או יב7 שב7 נחשו מי לומד פאקינג רוי פאק פאק פאק היא לא רצינית "את בסדר ליקי " מסתבר שקפאתי לכמה דקות " כן שרוני מתי תדברי אם ההורים שלי " זה באמת השאלה האמיתות "ממש עכשי-" באמצע ההורים שלי נכנסו פנימה "-ו" ושרון חייכה אליהם בחיוך גדול "מה נשמה מר וגברת כהן"
פאקקקק!!!!!!!!!!!

אני אמא ואבא שלי יצאנו מהמשרד שאבא מחבק אותי ואמא מסתכלת מהצד בחיוך מאוזן לאוזן כן זה היה רגע מביך ביותר "אני גאה בך קטנטונת שלנו" "כולנו גאים בך מתוקה שלנו לי שלנו" אני בשוק מהחיים שלי איך הגעתי לרגע המביך הזה שאבא שלי שרק מתי שהוא מרביץ לי הוא מתייחס אלי אומר לי שהוא גאה בי ולא זונה מטומטמת ואני בחיים לא חוויתי חיבוק ממנו אתם קולטים .

רוי גולן: המורה החרא הזו הוציאה אותי מהכיתה כי אמרתי שצריך לגרש את הערבים מהארץ ושכחתי שהיא ערביה  ובגלל זה אני שונא ערבים הם חושבים שהם מלכים ואני  ישמח לרצוח אותם זה השיעור הפאקינג שנוא עלי ערבית .
אבל זה היה שווה את זה כי שיצאתי וחיכיתי למנהל מחוץ למשרד ראיתי את לא אחרת מאשר המלאך שיותר נכון השם זה : לי כהן.
היא התחבקה אם אבא שלה ואמא שלה עוד שניה הייתה כמו ארטיק שנמס על הרצפה ולי זה נראה שלי לא נהנת מהסיטואציה שבה היא הייתה ואז שמתי לב שיש לה סימן כחול ברגל שנראה כאלו מישהו הרביץ לה ורק מלחשוב על זה הדם שלי עלה למוח מעצבים.

למה הם כול כך שמחים מה קרה  זה סיקרן אותי אבל עזבתי את זה

"מה לעזאזל איך???!" שמעתי את רומי צורחת לטלפון מהחדר מה עובר אליה וואט דה פאק "תירגעי כבר יא דרמטית "
שמעתי את הכול של לי מהטלפון , עמדתי מאחורי הדלת שהאוזן שלי קלפיה "את עוברת כיתה ושאני ירגע את פאקינג תתגייסי לפני" מה ? קורה שם "אני לא התגייס לפניך יהיה לי שנה וחצי חופש לפני הגיוס ממה שהבנתי " מה לעזאזל