צפוי להפליא

לא הגיוני שזה במקרה

*קורה שם "אני לא התגייס לפניך יהיה לי שנה וחצי חופש לפני הגיוס ממה שהבנתי " מה לעזאזל*

רוי גולן: לא יכול היות הגיוס של אחותי רק עוד שנתיים והיא ולי באותו גיל באותה שנה אז איך זה הגיוני שלי תתגייס שנה הבאה או שיכול להיות שהיא עולה כיתה נה אין סיכוי.
הייתי עדין אם האוזן לדלת ושמעתי את אחותי פאקינג בוכה הילדה אם הכי הרבה אנרגיות ושמחת חיים שאני מכיר נכנסתי לחדר בלי לדפוק והיא הרימה את הראש מהידיים שלה והסתכלה עלי בהלם
"מה קרה רומי למה את בוכה"
"לא קרה כלום צא מהחדר שלי"
"אין סיכוי אני לא יוצא על שתפתחי את הפה הקטן שלך"
היא מרחה את הדמעות
"רוי זה לא הזמן"
את טועה סיסטר
"זה בדיוק הזמן שתפתחי את הפה שלך"
"אוקי אתה גם ככה תדע את זה "
וואט
"את בהריון?!!!"
" מה לא ממש לא "
"אז מה קרה?"
"לי חברה שלי זוכר אותה "
"כן"
ברור שאני זוכר את המלאך הזה
" היא עוזבת את הכיתה שלי "
"זה הכול?"
"רוי אני ישאר לבד והתגייס לבד"
"מה??"
"היא עולה פאקינג כיתה"
עכשיו הכול ברור יותר בגלל זה ההורים שלה היו בבית הספר אבל דבר אחד זה לא מסביר למה יש לה סימנים כחולים על הגוף?
"לאיזה כיתה?"
"או יב'2 או 7"
אבל הכיתה שלי היא יב7
מה קורה פה
"אבל זאת הכיתה של-" היא קטעה אותי
"שלך אני יודעת מה אני יעשה רוי"
"הכול טוב פלצת את לא לבד בכיתה את אם עוד בנות"
היא שוב דומעת
"אבל הם לא לי הם לא היא "
"ידוע"
"טוב עכשיו אתה יכול לצאת"
אני חייב לצאת אני עומד להשתגע
"ביי פלצת" ליטפתי לה את הראש
"ביי פיגור שכלי "
ככה היא קוראת לי שאני מעצבן אותה

לי כהן :
רומי קצת לא קיבלה את זה שאני עולה כיתה אבל אין לי ברירה זה לא מרצוני חוץ מזה שאני יתגייס לפניה זה הדבר הכי מעצבן בסיפור
יום המעבר שלי הגיעה ואני לא ישנתי בלילה מסתבר שאני עולה ליב 7 ולא ליב2
ואני אם פאקינג רוי בכיתה
"את קמה לילי " זה הקול של אמא שלי שהיא לחוצה "אני ערה אמא אני מתלבשת "
למרות שממש לא בא לי
"טוב ממושי"
"אבא הלך"
"כן" ברוך השם זה מה שהיה חסר לי אבא שלי על הראש שלי הוא גם יומיים לא הרביץ לי לא קילל אותי כלום נאדה וזה ממש מחשיד .