"אם... איפה עצרנו?? אהה
מצב זה נמשך עד תחילת נובמבר, והודיע על כניסתו של חודש חדש. הוא נושא איתו תקווה לכל אחד מאיתנו.
הצליל של מה שעדיין מהדהד בתוכנו.
חודש חדש מוכתם. זה אומר שיש תקווה לשחר חדש שיעלה עלינו ויכריז על סופו של כל זה...
זה מה שהנשמות שלנו נתנו לנו. או לכל הפחות, זה מה שהעפעפיים שלנו נרדמו כדי לשמוע עם עלות השחר...
אבל התקווה שלנו שזה רק סיוט הייתה חזיון תעתועים באמצע המדבר של מישהו צמא..."
"רגע, לפני שאתה מסיים... למה טונות הדם לא הניעו את האנושיות של הבוגדים האלה?".
"מי שלא יתרגש מתחינת אחיו, אף טיפת דם לא תזוז".
"זה מדהים... למה מישהו לא זז? לדעתי שום דבר לא משרת אותם, כלומר הם לא היו צריכים לצאת למתקפה שתוצאותיה אינן מחושבות".
"וואו. לא אמרת לי לפני כמה דקות שלא תעמוד מנגד אם הוא יפרוץ לביתך?"
"כן?"
"גם להם יש זכות להגן על רכושם הגנוב. זוהי הזכות הפחותה ביותר של עם שאדמתו נגזלה מזנות. משפחתו ננטשה בכוח..".
"אחרי שחשבתי? אני מסכים איתך. ליתר ביטחון. למה הם לא הלכו למקום מבטחים?"
"אממ, הם שלחו להם מברקים של אזהרה, איומים והכוונה, כפי שהם טוענים. אבל שום מקום כבר לא בטוח..."
"לא אמרת שכיוונו אותם למקום בטוח?"
"לא אמרתי לך לפני כמה דקות שמדובר בצבועים? נניח שאנשי העולם נעקרו מבתיהם, למעט אלה שמתו תחת קורת הגג של בתיהם. אבל גם העקורים נהרגו".
"מה זאת הפארסה הזאת?!"
"ח
"ובכן, בלי קשר לעובדה שהפשע גדל על משפחתו. לטענתם, מתנגדי ארץ הקודש הזו הם ארגון טרור. מה אשמת הילדים בכל זה?, האם אין להם זכות לחיות את ילדותם? למה כל ההרס הזה? מדוע עליהם לחיות חיים הרבה מעבר לגילם הצעיר? תמימותם נשפכת, וילדותם נפגעת. כאילו נולדו לחיות חיים טרגיים השוללים מהם את הזכות להגשים חלומות ילדות ושאיפות נעורים. למה הם עושים את זה לילד שכנראה לא יכול לאכול את הביסקוויט האהוב עליו?"
"זו הדרך שלהם להפעיל לחץ על צבא הפלנגות המלכותי וכשהם מתעמתים איתם הם בורחים משדה הקרב. ואז הוא עולה ואומר ש"הם נלחמים בגבורה", והם למעשה פשוט חלאות פחדנים.
"הם לא טענו שזו האדמה שלהם? אז למה הם לא מגינים עליו?"
"כי רק עמי הארץ יודעים את משמעות ההגנה על אדמתם. והוא יודע שאסור לו להתפשר עם כספו, עם בנם ועם ארצו. בעוד קומץ מתנחלים רקובים לעולם לא יידעו מה זה אומר להגן על אדמתם. אז זה נורמלי מאוד להתערב שהם בורחים".
"איזו בושה. הם מרמים את העולם בדבריהם ומשקרים את דבריהם במעשיהם".
"זה לא יימשך הרבה זמן. בנרטיב של המלחמה הזאת היא אכן תקבל תפנית נוספת..."
עוקב. . . .
