"אלוהים אדירים, כל כך ריגש אותי מהמילים שלך."
"חחח".
"המשך, המשך."
"בסדר, בסדר.. אני אוהב את ההתלהבות שלך..."
ברגע המדויק הזה, הכל נרגע. הקולות נרגעו, ושלוות הלילה ירדה על החדר ההוא, עד שסרט השלווה נקרע כשאחד הקריינים דיבר אז, והכריז על הריגת עיתונאי.
מצלמה נוספת נפלה והז'קט של מישהו שוב נרטב בדם... הנה נשפך דמו של אחד מהם, כאילו העולם לא התחייב לא לפגוע באף אחד מהם... וכאילו אחד מהם לא אמר כמה שטויות וולגריות שמצביעות על אבטחה כוזבת עבורם...
הו, שכחתי להסב את תשומת לבך, קורא, למשהו חשוב מאוד.
רק רגע בבקשה. שכחתי את הפנס שלי שם. הגיע הזמן להאיר את ארצות הגאווה.
היכן שאספקת המזון אינה מגיעה... ואם היא מגיעה, היא אינה מספקת את מצוקת אנשיה... ואת המחסור במים לא ניתן לכבות במפל כבד וזורם... הבתים הופכים להריסות. ..ובמקום לפעול בפזיזות כדי לברוח מבית הספר שלך, אתה תברח אליו מהמכת החורף הקרה... לא תמצא מעיל שמחמם אותך.. ולכיכר הלחם נגמרה המלאי . והיישור שלך מאז עלות השחר, שגרם לרגליך להתנפח, הלך לשווא..
כאן...
היכן שבתי חולים הם כבר לא מקלט... ואם אתה רוצה טיפול כלשהו, אתה חייב לחלום על זה במהלך השינה, המלאה בסיוטים...
בארץ התהילה...
ייתכן שהעבודה שלך מוגבלת להעברת תמונה של עולם עיוור מלא באנשים חירשים. אחר כך אתה מצלם את הבית המרוסק שלך שנהג להכיל את יקירייך כסוג של סיפור חדשותי.
רק כאן..
אם אתה ילד, סביר להניח שתקטוע לך את הרגל בגלל שנפצעת מרסיס בוער.. ואם אתה עיתונאי, אתה צריך להיות עד להרג של המשפחה והחברים שלך מולך עיניים, ואז תצטרך להיות מידה מסוימת של אומץ ואומץ כדי להעביר את החדשות שלהם מול עדשת המצלמה..
בעזה, ארץ הקודש וסביבותיה...
כדורים חודרים את החזה של גברים שנשאו את הימין על כתפיהם... והפכו אותה לחובה שלמענה ניתן להקריב את דמם... כל מה שהם צריכים לעשות זה לצלם תמונה מיניאטורית של סבל גדול... אבל. .. אין להם זכות ללבוש מעיל מגן מהכדורים והאפר שלהם, דמם מותר כאילו היה סתם כוס שנשפכה ללא משמעות.
אתה מבין עכשיו למה שלום לא יכול להגיע לפחות לכמה אנשי עיתונות, אלא לכל מי שנידון לחיות בכלא פתוח עד סוף ימיו? זו המשמעות של מישהו נגד עם חופשי. בקיצור, אתה לא יכול להשיג את צרכי החיים לכל הפחות. אתה יכול לפנות לכל העולם כל הזמן, אבל בתמורה תאבד את הקול שלך שהדהד למען קבוצת חובבים שעוסקת בהנאות ובמותרות החיים. ..
כאילו הדם שנשפך אינו שלו.. כאילו אין שום זיקה הקושרת אותו לארץ ההיא.. כאילו אנשיה אינם עמו...
