"כן, יש... פתאום העולם התקומם נגד הכל. כל אחד התחיל להתעורר מהתרדמה שבה חי כל השנים, כל מי שהיה ברוח על פני האדמה הזאת יודע את האמת ואז יש לו את החופש לנטרל את אחד הצדדים..."
"זה לא דורש חופש נייטרלי, הם בוודאי יתייצבו זה לצד זה בתמיכה בשלום... (הוא בלע את הרוק שלו בקושי אחרי שהשני זרק אותו בסרקזם מפחיד כדי לענות בהיסוס).. "כלומר, אף אחד לא ירצה לפתור מצוקה כזו עבור הילדים שלו, אז שורת הניטרליות כנראה תהיה ברורה".
-(שתיקה).!.
"אל תסתכל עליי ככה. ואל תשתקו ככה. תגיד משהו".
"אני אגיד משהו, אל תדאג."
"אם אתה מעדיף."
(הוא תפס את הכרית הקטנה שלו וזרק אותה בחוזקה על פניו, ואמר: אתה מטומטם?
"וואו... אל תרביץ לי..!! מה הרומן שלי? (תחזירו לו את זה) שמור את זה איתך, אל תרביץ לי עם זה".
"זה היה בגלל שהפרעת לי, וזה (זרקת את זה שוב) כי אתה אידיוט..!"
"נמאס לי, אני לא צוחק עליך..!!".
"גם אני לא, אבל זה רק עד שתתעורר מתרדמתך, אתה טיפש."
"יאללה, בוא נמשיך".
"נו באמת...
הגן על ההנחה שלך שגויה, יש לנו קומץ חלאות שנהנים לטעום את טעמם של מעשי טבח. אלוהים ברא את זה בבנם. אממ, למרות שיש כאלה שלקחו את הניטרליות של השלום כדרך. יש גם כאלה שלקחו את הניטרליות של ההרג כדרך".
"איזו קללה זו בדיוק?"
"אני לא יודע. אבל הם בהחלט נתונים לקללה שקשה לשבור או משהו כזה".
"איזו בושה. מעניין איך אנשים כאלה חושבים".
"אל תעייפו את הראש בשאלות. אין להם אפילו מוח. איך אתה רוצה שהם יחשבו?"
"באמת? אני מתחיל להסכים איתך... אז מה קרה אחר כך?"
"אממ...".
"בבקשה, רק תגיד לי שזה נגמר ככה. כי לא אוכל לספוג יותר דם".
(בציניות): גמור???? ח אפשר לסכם את זה בצורה כל כך פשוטה??!.
"עבור... לא, לא, ו. פשוט קדימה".
"אם... איפה עצרנו?? אהה
עוקב. . . .
