נוגע לליבי

האחוזה

*נקודת מבט מריה*
"אוהבת לא אוהבת אוהבת.." אמרתי ותוך כדי תלשתי את העלים של הפרח  שקטפתי מתחת לבניין, על הבוקר רק בגלל שקמתי מוקדם ולא היה לי מה לעשות ממד לא אופייני לי (ה.כ מאוד אופייני לה) .
אני אוהבת אותו? זאת הייתה סתם נשיקה של ידידים? אני באמת לא יודעת. היום אני צריכה להיפגש איתו והוא אמר שזאת הפתעה, אני חושבת שהיום אני כבר אבין לבד.  הייתי חייבת למהר להתארגן לבית ספר, צחצחתי שיניים התלבשתי באותו היום היה משחק כדורסל לבנים אז הייתי צריכה ללבוש את החליפה של המעודדות והתאפרתי קצת מוגזם למרות שזה ממש לא אני. 👇

ועוד יום רגיל בבית הספר. הגיע כבר שקיעה ואני מחכה לצלצול הטלפון של הנריק.
*צלצול*
"היי אני יחכה לך עוד שעה וחצי למטה תהיי מוכנה" אמר בקרירות וניתק. הוא אפילו לא נתן לי לענות! טוב כבר התרגלתי לזה. אבל איך אני יספיק בשעה וחצי להתארגן עם כל הכבוד ויש כבוד אני אישה ולוקח לי מלא זמן. דפקתי ספרינט למקלחת כדי להספיק. יצאתי והתחלתי להתארגן. התלבשתי לא מוגזם קלאסי. 👇

אספתי את השיער לגולגול נמוך,הפעם שמתי רק ג'ל גבות, מסקרה, סומק ולובלו ליבוש בשפתיים. לבשתי תיק לבן. בדיוק איך שסיימתי שמעתי..
*צלצול*
"היי אני בחוץ" אמר וניתק. ישלו מזל שהייתי מוכנה בדיוק בזמן. אחרת הייתי עושה לו דווקא עד שהוא היה מתייבש כמו צמח שלא השקו אותו שנה.
"היי מה קורה לאן אנחנו הולכים?" נכנסתי לאוטו ושאלתי. "הפתעה" אמר בקרירות ואחרי שנייה חייך חיוך חד-צדדי. הנסיעה הייתה שקטה מאוד, חשבתי על הנשיקה של אתמול. זאת הייתה טעות? אני אוהבת אותו? שאלתי את עצמי לאורך כל הדרך.

*נקודת מבט הנריק*
  איך היה אתמול? היא תאהב את ההפתעה? שאלתי את עצמי לאורך כל הדרך.

* נקודת מבט מריה*
וואטהאל מה זה הדבר העצום הזה?!?
"בבקשה גברתי" אמר אחד המשרתים- עובדים שלו כשפתח את דלת האוטו.

הנריק ליפף את ידו אל ידי והכניס אותי לאחוזה שלו. אני נדהמתי. "מי זאת"
שאל אחיו שאין לי מושג איך קוראים לו אבל יש לי ממש מושג שאני חושבת שהתאהבתי במבט ראשון. שיט אני לא יודעת אם זה טוב...

אני יודעת שזה פרק ממש קצר אבל אני אפצה על זה בקרוב...