נוגע לליבי

חג ההודיה

נקודת מבט מריה-
זה היה בוקר חג ההודיה של הקוריאנים, יום חופש. קמתי בערך ב10 ואז...

*פלאשבק*

חג הודיה לפני שנתיים...
"אבל די תעזבו אותי די אני מתחננת" צעקתי על שינג, אנבל וארלי ובכיתי את חיי.
"מכעורת שכמותך אף אחד בחיים לא ירצה אותך". אמרה שינג הסנובית.
ה.כ כשמריה הייתה בכיתה י' לפני שעברה לקוריאה משיקגו עברה שם חרם.
"דיי אני מתחננת בבקשה" אמרתי.
"סתמי כבר לפני שנקרא לבוס ואז באמת לא יהיה טוב".

*סיום פלאשבק*
התעשתי על עצמי וקמתי. אני ואון קבענו לקפה "האנג צי" ב11:15-11:00, ממש ליד הבית שלי אני לא יודעת למה אבל הרגשתי פרפרים בבטן כמו שאף פעם לא, אבל רגע אני כבר מרגישה כמו קתרין מיומני הערפד רגע אחד בו ואחד כך באח שלו. התארגנתי 👇

הפלאשבק לא יצא לי מהראש, אני גם לא הבנתי למה פתאום נזכרתי בזה.

נקודת מבט און-
קמתי ב11 בבוקר, "שיט שיט  פאק שכחתי אנלא מאמין"
אמרתי.
באתי להתארגן ואז...

*פלאשבק*
"תירה בו, תירה בו עכשיו!"
אמר אבא שלי בצעקה.
יריתי. זה היה הבום הראשון שלי, יותר נכון הכדור הראשון שיריתי.
זה היה כשהייתי בגיל 13, היה איזה משהו שאיחר את המועד עם אבא שלי אז זה היה העונש שלו, למזלי עכשיו הנריק מתעסק בזה. אבל מה שאני בטוח בו זה שאני והנריק לא סובלים את אבא שלנו.

*סיום פלאשבק*
התאוששתי מהפלאשבק זה היה זיכרון לא נעים.
התלבשתי מהר👇

חיכיתי למריה בבית קפה עד שזה קרה ...

נקודת מבט מריה-
*11:59*
אני חיכתי למעלה מחצי שעה והוא עדיין לא פה, זה לא שאכפת לי או משהו גם בנים יכולים לדפוק איחור אופנתי אבל מה שהכי מעצבן זה שהוא כבר ב11:15 אמר לי שהוא שם.
המחשבות החלו לצוף..
אולי הוא לא באמת אוהב אותי?.
אולי הוא סתם עושה ממני צחוק?.
או הכי גרוע אולי קרה לו משהו?!.

החלטתי להתקשר אליו בכל זאת דפק וואחד איחור.
אני מצלצלת והקו לא זמין כבר כמעט 6 פעמים חייגתי והוא לא עונה, אולי הוא סתם ישן?
אני ילדה לחוצה, כולם אומרים לי את זה אז החלטתי פשוט לשאול את המלצר אם אפשר להסתכל במצלמות.

12:40

אני מסתכלת במצלמות ואני מצומררת, לא האמנתי למראה עיני. פאקינג חטפו את און, אולי זה המאפיה הזאת שהם התעסקו איתם?

*צלצול*
הנריק- מריה מה קורה תגידי און איתך?
מריה- הנריק אני לא יודעת איך להגיד לך את זה אבל נראה לי חטפו את און..
אמרתי כולי רועדת.
הנריק- מה את מסתלבטת עליי?!
מריה- תקשיב הנריק, אין לי זמן להטפות אתה רוצה להאמין לי תאמין אתה לא רוצה לא צריך תאמין לי אני בדיוק מודאגת כמוך.
הנריק- תני לי לראות מה אני עושה, אני יעדכן אותך. אמר וניתק בקרירות.

אני פשוט לא מאמינה מה יהיה לו, הוא מת עכשיו?, הוא בסדר? , יש לו אוכל? אוויר?
אני התאהבתי....