נוגע לליבי

חברה שלה

נקודת מבט הנריק.

השעה כבר הייתה מאוחרת ואון ומריה עדיין לא חזרו, אולי קרה להם משהו? אולי מאפיית יפן חטפה אותם?.
טוב אני מעדיף לא להסיק מסקנות מהר אני יתקשר לחברה הזאת שלה, נו איך קוראים לה.. היילי.

*מצלצל להיילי פארקר*
היילי: "הלו מי זה?".
הנריק: "המשיח."
היילי: "עכשיו באמת מי זה".
הנריק:"הנריק גילברט מצלצל לך?".
היילי: "שיט".
מלמלה.
הנריק: "את יודעת אולי איפה מריה?".
היילי: "תאמת לא היא לא דיברה איתי כבר כמעט יומים אפילו לא שמתי לב".
הנריק: "מבצע חיפושים ב-19:30, מקווה שעד אז הם יחזרו אני יאסוף אותך ואל תדאגי לא לשלוח לי כתובת אני יודע אותה".
היילי: "בא לך להתנשאות עוד יותר?".
הנריק: "אם היה לי זמן כמובן, אבל פעם הבאה אולי".
היילי: "יש לך מזל שאתה קשור אכשיהו למאפיה"
הנריק: "אחד היתרונות שלי".
היילי: "ביייי"
הנריק: "ביי"
היילי:"איזה בי יבש".
מלמלה.
הנריק: אני עוד פה".
היילי: שיט".
אמרה וניתקה.

היא דווקא חמודה זאתי, הנריק תתאפס אתה אוהב את מריה.
אני מקווה מאוד שיש להם סיבה מוצדקת.

נקודת מבט היילי.
דווקא חמוד זה.

השעה כבר הייתה 19:15,
והם עדיין לא הגיעו, התקשרתי להיילי היא התארגנה וגם אני, לבשתי בגדים קלילים יחסית ויצאתי אליה.

"היי לאן הולכים?"
שאלה היילי.
"אני חושב שהם הלכו לחוף, כשאון מנסה
להרשים בנות הוא לוקח אותן לראות את השקיעה, כן אני יודע הוא צפוי מידי".
אמרתי.
" אז לחוף?"
שאלה.
"לחוף".
עניתי בקרירות והסתכלתי לרגע בעיניה היפות, והיא בשלי.
הנסיעה הייתה כיפית היא סיפרה לי עליה ואני הקשבתי, אני חושב שאני מתחיל להתאהב בה וזה לא טוב.

הגענו לחוף וכמובן שראינו אותם שם צוחקים כמו איזה ילדים בגן.
אני הולך להרוג אותם.

אני יודעת שהפרק קצר אבל בלי נדר אעלה פרק הבא יותר ארוך.