שוברת הערים האבודות והגרסה המחושבת

פרק 9

אולי היא הגזימה טיפה.
סופי הביטה בזוג המבוגרים שהמשיכו לשוחח.
היא זקוקה לעוד ידע. לעוד ניסיון.
וזו הסיבה שהיא תלך לפוקספייר.
היא תהפוך את הבית-ספר לשלה ראשון.
"נתראה ביום שלישי" טירגן עזב.
-
אולדן הסביר לסופי שבבית הספר החדש שלה היא תהיה "ילדת פלא" - כך הם קראו לכל התלמידים - ושהיא תלמד שמונה מקצועות לימוד.
-
דלה עמדה בדלת עם חיוך קורן.
"הגיע הכסף מהמועצה עבורך!" אמרה והראתה לה שרשרת יפה עם תליון יחיד בצורת אינסוף שבמרכזו גביש. "אם את זקוקה לכסף, את יכולה להשתמש בקרן הלידה שלך. פשוט תני להם את זה".
"כסף?" עיניה של סופי נצצו "כמה?"
"חמשת המיליונים הרגילים. תרימי את השיער היפה שלך" סופי הושיטה את היד והצביעה על החלק החשוף, ממש ליד הצמיד שנתן לה אלווין "אפשר על היד?" שאלה. דלה משכה בכתפיה וסגרה את השרשרת הצמודה על היד של סופי. החלטה נבונה. סופי חששה שהיא הייתה נחנקת מהשרשרת...
סופי אחזה בשרשרת התליון שהפכה לצמיד בהתרגשות. חמש מיליון דולר? היא לא צריכה אפילו לשדוד בנק עם כל הכסף הזה!
"זה בסדר לתת לקטינה כל כך הרבה דולרים?" סופי רצתה את הכסף, אבל לא רצתה להיראות נלהבת מדי או לא מנומסת.
"דולרים?" דלה צחקה "אלו לא דולרים, מתוקה. אלו בוהקים"
סופי התאכזבה בליבה. כנראה שהשווי של בוהקים אינו גבוה כמו דולרים, אם הם יכולים לזרוק אותם ככה.
"בוהק אחד שווה משהו כמו... מיליון דולר אנושי." פיץ צחק למראה פניה המוקסמות של סופי.
-
סופי ישבה על המיטה, ופירטה במחברת על אלווין ועל הצמידים שלה.
היא גם כתבה על האוכל - מראה מגעיל אבל טעם עסיסי ועשיר הרבה יותר מהמקור.
ו... קרן הלידה שלה.
עם כל הכסף הזה, היא עוד תוכל להוציא לפועל את התוכנית שלה בערים האסורות.
בני אדם העריכו כסף. וכוח. והשפעה.
סופי תיכננה לאסוף כמה שיותר מכל אלו ולהפוך למשפיענית מוכרת אצל בני האדם, ובו בזמן מנהיגת האלפים בערים האסורות - לא שתספר לאיש על מזימותיה.
מזל שאיש לא הצליח לפצח את ראשה.
היא תמשיך, לאט ובשקט, עד שתגיע למצב בו איש לא יהיה מסוגל לעצור אותה.... ולא ירצה.
היא תהפוך למושיעה. היא תרים את גזע האלפים ותהפוך אותו לחזק מכל... בראשותה.
סופי חייכה לעצמה.
מחר היא תכיר את האפוטרופוסים החדשים שלה... סופי תהתה איך הם יהיו.
חיוך כאוב עלה על פניה של סופי.
"משפחה לא בוחרים, אבל חברים כן - בחרי אותם בחוכמה" המשפש שאמר לה אביה שוב ושוב...
והנה היא, עוברת בין משפחות.
המשפחה האנושית שלה... סופי כמעט שכחה.
היא צריכה להציל אותם.
אם עוד לא מחקו להם את הזיכרון...
-
סופי רעדה בשקט בפיג'מה, על יד אחת היו לה הצמידים, אחד שנתן לה אלווין והשני, שנתנה לה דלה.
ועל יד שמאל, היה לה הנקסוס הישן של פיץ.
היא עמדה מול השערים הגדולים של אוורגלן ונשמה עמוק.
בידה היה השרביט של פיץ.
היא הרגישה קצת רע על כך שגנבה ממנו את השרביט, אבל היא הייתה חייבת ללכת לשם.
אל המקום ששימש לה כבית במשך השנים האחרונות.
אז סופי צעדה קדימה.
-

"סלחי לי, מי את...?"