להסתבך איתו

פרק 8

היילי
אני ומייגן דיברנו עד שהבנים חזרו. אני רואה את הבנים ואני רואה את תומאס מקולח והשיער שלו היה רטוב הוא היה נראה כמו חלום. לא אסור לי להתאהב בו גיליתי מי הוא. ״טוב בואי ג׳יג׳י הולכים משאירים את המאהבים פה״ אמר ז׳אק בשמחה ״אנחנו לא מאהבים אנחנו אויבים רק עזרתי לו בגלל שמנע מימני לשתות סם!״ אמרתי עצבנית ״כן בדיוק אנחנו אויבים וזה לעולם לא ישתנה״ תומאס אמר בזעם. תאמת שקצת נפגעתי ואני לא יודעת למה אני שונאת אותו והוא שונא אותי אבל המילים שלו נגעו בנקודה רגישה אצלי וזה לא קרה לי אף פעם. ״אוי נו אתם סתם אומרים שאתם אויבים רק בגלל מה שקרה במטוס״ מייגן גלגלה עיניים וצחקה. בזמן שהבנים היו בחדר סיפרתי לה איך אני ותומאס נפגשנו. ״מייגן רק בזכות זה אני יודעת שאני בחיים לא היה איתו,ולא אכפת לי כמה הוא מפורסם לפחות גיליתי את הפרצוף האמיתי של ‏המניאק״ אמרתי באדישות וגלגלתי עיניים. ״טוב מספיק מספיק לריב בואי ג׳יג׳י הם צריכים זמן לבד״ אמר ז׳אק בהתרגשות. ״צודק,יאללה ביי הייליוש ניפגש עוד יומיים בבית ספר״ אמרה מייגן ונופפה לי לשלום. נופפתי לה בחזרה. ״יאללה אחי אני הולך ביי אהבתי אותך״ אמר ז׳אק לתומאס. ז׳אק לחש לתומאס משהו אבל לא יכלתי לשמוע כי הייתי דיי רחוקה מהם. הפרצוף של תומאס נהיה זועם ברגע ששמע את מה שז׳אק לחש לו. ״לך תזדיין״ אמר בזעם אל ז׳אק. ״איך שתרצה,ביי תומסוס ביי היילי האמיצה״ אמר ז׳אק והוא ומייגן נעלמו. ראיתי את הפרצוף של תומאס אדום מזעם ולא ידעתי למה הפעם.

אחרי שתיקה של איזה חמש דקות הפערתי את השתיקה. ״אתה רוצה לאכול?״ שאלתי אותו בדאגה. הוא שיכור ואני יודעת שמישהו שיכור הוא נהיה רעב. ״כ..ן״ הוא ענה כולו קופא מקור. ״אוקיי אני יכין לך מרק חם ובוא אתה לספה תשכב תנוח עד שהאוכל היה מוכן ואני יביא לך שמיכה״ עניתי בדאגה. ״או..קיי תוד..ה״ הוא ענה כולו קופא מקור. רציתי לחבק אותו ולחמם אותו. אבל לא עשיתי את זה אני *שונאת* אותו והוא *אותי*. הוא היה שיכור ולא הייתי מנצלת את זה בשביל לחבק אותו בשביל שיתחמם.הלכתי להביא שמיכה מחדר השינה שלו. חזרתי ופרסית אותה עליו. הלכתי להכין לו את המרק קצת התקשתי בלמצוא את אני מודה. אחרי שחתכתי גזר,קישו ועוד מלא ירקות חתכתי גם עוף והכנסתי לסיר. שמתי תבלינים כמו שיש לי בבית כי המרק שאני מכינה לו הייתי מכינה כל הזמן לסבתא שלי אבל זיכרונה לברכה היא נפטרה. ״הינה תומאס עוד חמש דקות המרק היה מוכן״ אמרתי לו בחיוך מאולץ כי הייתי מותשת ממש הייתי עייפה עוד שניה נרדמתי בעמידה. אבל לא הלכתי לישון בשביל שהוא ילך לישון מלא. וגם בגלל שהוא היה שיכור לא יכלתי להשאיר אותו לבד. הוא מנע מזה שאני ישתה *סם* ואצלי זה משמעותי כי מעולם לא נגעתי בדברים האלה ואני גם לא רוצה לגעת. הלכתי אל האח והדלקתי אותו שיחמם את הבית.

כעבור חמש דקות אני שמה בקערה את המרק. ״בוא תומאס תקום ותשב שהיה לך יותר נוח לאכול״ הוא עשה את דבריי. ״נו זה בסדר?״ שאלתי בדאגה בגלל שאם זה לא היה לו טעים הייתי מכריחה את עצמי להכין לו משהו אחר לאכול למרות שהייתי מותשת.״ואוו,היילי זה המרק הכי טעים שטעמתי אי פעם״ הוא אמר בחיוך וזלל והשאיר את הקערה ריקה. עלה לי חיוך על הפנים אבל מיהרתי להוריד אותו לפני שיראה. ״טוב אני ילך ואתה תשאר בספה תנוח״ אמרתי במהירות.קמתי לעזוב אבל הוא תפס לי תיד. ״תישארי איתי בבקשה?״ הוא שאל אותי כמו ילד קטן וחמוד שלא יכלתי לסרב לו. אבל לא נכנעתי ועניתי ״אני לא יכולה להשאר אין לי פה כלום ואני ואתה אויבים ושתקום מחר בבוקר אתם לא תזכור כלום״ עניתי בעייפות. ״בסדר לא נורא תסבירי לי בבוקר מה קרה עם אשכח,בנתיים אני צריך שתישארי איתי״ הוא אמר ברגש שנראה שהוא בעצמו לא הכיר.
״בסדר אני ישאר איתך״ עניתי. התיישבתי לידו הוא שם תראש שלו על הירכיים שלי ונרדם. באתי להתנגד לאיך שהוא ישן אבל לא הרשיתי לעצמי להעיר אותו. בזמן שישן צפיתי בו ישן. מה לעזעזל קרה פה עכשיו?! אני לא אמורה לצפות בו ישן מה משעמם לי. נרדמתי בישיבה בשביל לא לזוז ולהעיר אותו בטעות.