להסתבך איתו

פרק 7

תומאס
הייתי מחוק הייתי חצי רדום.היילי לקחה אותי עם המכונית שלי לבית שלי בזמן שאני שיכור. לא חכם כמו שאפר להגיד כי שאני שיכור אני פולט יותר מידי דברים. הגענו לבית שלי היילי השלכה אותי על המיטה והתחלנו לריב על זה שהיא לא תקלח אותי אבל אני יתחננתי שהיא תקלח אותי. רציתי שהיא זו שתקלח אותי ולא ז׳אק האדיוט הזה. אבל זה מה שקרה היילי עזבה את החדר ואמרה ״אני הולכת לקרוא לז׳אק הוא למטה תהיה מכון להתקלח״ אמרה כאילו היא עייפה מהריב שהיה לפני כמה דקות ״בסדר,רק שיבוא כבר אני מסריח״ אמרתי ‏מותש ״שאתה צודק אתה צודק״ היא צחקה ונעלה מהחדר.

ז׳אק נכנס לחדר כולו עצבני עליי ״אתה השתכרת ולא קראת לי?!״ אמר עצבני ״כן יש לך בעיות עם מי?״ שאלתי ביובש ״אני בהלם שהשתכרת לפניי היום במסיבה״ אמר בשוק ״אתה כנראה ממש עצוב או עצבני״ אמר בהתלהבות ״אני עצבני בגלל שג׳ק המנוול הזה ניסה לסמם את היילי!״ אמרתי כולי זעם ״אווווו אתה מאוהבב״ אמר ז׳אק בהתרגשות ״לא אני לא אני שיכור שלא יודע מה הוא אומר״ אמרתי כולי אדום מזעם. למה אמרתי את זה שהוא עיצבו אותי בגלל היילי?הייתי אמור לאמלל לה את החיים. הייתי צריך לתת לה לשתות את זה אבל לא יכלתי.הרגשתי זעם שהוא ניסה לסמם אותה. ז׳אק תקע אותי ממחשובותי שאמר ״בוא תומסוסו צריך לקלח אותך ימסריחול״ צחק. הוא הרים אותי למקלח וקילח אותי. ז׳אק סיים לקלח אותי התלבשתי. ״ואוו אחי שחכתי איזה לא קל לקלח אותך אתה שוקל 70 טון״ אמר מותש ״לא ואתה בכלל ז׳אק השמן״ אמרתי בצחוק ״היי העלבת אותי״ אמר כאילו הוא באמת נעלב ״טוב אני הולך לקחת את אישתי לעתיד לבית שלה ואתה תישאר כאן עם הנסיכה הקטנה שלך״ אמר לי בקריצה ״היא לא הנסיכה שלי אני שונא אותה״ שיקרתי לגבי זה שאני שונא אותה היא הפנטה אותי עם היופי שלה.ואיך שהיא מדברת אליי בלי שום פחד זה משך אותי עוד ועוד אליה. לא ידעתי למה או איך אבל היא בהחלט משהו.

יצאנו מהחדר והלכנו לסלון.וראיתי את מייגן והיילי בספה מצחקקות להם. ואוו היילי הייתה נראת כזו יפהפייה עם השמלה השחורה שעליה. ״טוב ג׳יג׳י בואי הולכים משאירים את המאהבים כאן״ אמר ז׳אק בשמחה שמעולם לא ראיתי קודם .״אנחנו לא מאהבים אנחנו אויבים ואני עזרתי לו רק בגלל שמנע ממני לשתות סם!״ ענתה היילי בעצבנות. ״כן בדיוק ככה אנחנו אויבים וזה לעולם לא ישתנה!״ אמרתי בזעם אבל מבפנים הרגשתי שאני והיא לא סתם נפגשנו. בואו נגיד שאם היא הייתה מפחדת ממני אני דיי בטוח שלא הייתי נמשך אליה מה הקטע להיות עם מישהי שמפחדת ממני ואיתי רק בגלל הפרסום?! המחשבה הזאת עיצבנה אותי בגלל שלא יכלתי למצוא אהבה אמיתי ככה. אבל ברגע שפגשתי אותה התחלתי להאמין שיכול להיות שמישהי תואהב אותי בזכות עצמי ולא רק בגלל הפרסום. ״אוי נו אתם סתם אומרים שאתם אויבים רק בגלל מה שקרה על המטוס״ מייגן גלגלה עיניים וצחקה ״מייגן רק בזכות זה אני יודעת שאני בחיים לא היה איתו,ולא אכפת לי כמה הוא מפורסם לפחות גיליתי את הפרצוף האמיתי של ‏המניאק״ היילי אמרה באדישות וגלגלה עיניים. ״טוב מספיק מספיק לריב בואי ג׳יג׳י הם צריכים זמן לבד״ אמר ז׳אק בהתרגשות ״צודק,יאללה ביי הייליוש ניפגש עוד יומיים בבית ספר״ אמרה מייגן להיילי ונופפה לה לשלום. ״יאללה אחי אני הולך ביי אהבתי אותך״ ולוחש לי ״תיזהר לא לאבד את הבתולים בכמה דקות״ הוא אמר בעוקצנות. ״לך תזדיין״ אמרתי לו ודחפתי אותו ״איך שתרצה,ביי תומסוס ביי היילי האמיצה״ הוא אמר ונעלם יחד עם מייגן. הפכתי כולי אדום בגלל הכינוי שאמר להיילי.זה החבר הכי טוב שלי והיה באלי פשוט לרצוח אותו מקנא ולא ידעתי למה זה קורה לי.

אחרי שתיקה של איזה חמש דקות היילי הפערה את השתיקה ושאלה ״אתה רוצה משהו לאכול?״ שאלה כולה מותשת. ״כ..ן״ עניתי שכולי קופא מקור. התחרטתי מיד שאמרתי לה שאני כן רעב כי ראיתי עד כמה היא עייפה. ״אוקיי אני יכין לך מרק חם ובוא אתה לספה תשכב תנוח עד שהאוכל היה מוכן ואני יביא לך שמיכה״ אמרה היילי בדאגה ״או..קיי תוד..ה״ עניתי כולי קור. עשיתי את דבריה והיא באה אליי עם שמיכה ופרסה אותה עליי. ״הינה תומאס עוד חמש דקות המרק היה מוכן״ אמרה בחיוך מאולץ. לא הייתי שיכור עד כדי כך שיכור כדי להבדיל עם היא עשתה לי חיוך מאולץ. אמיצה קטנה. היא הדליקה את האח שיחמם את הבית בשביל שלא היה לי קר. בשביל שלא היה ״לי״ קר. הייתה לי צמרמורת שחשבתי על זה כי זה לא היה מתאים להיילי ככה לדאוג ועוד במיוחד באיך שהכרנו ואיך שדיברתי אליה.

כעבור חמש דקות היילי באה אליי עם קערת מרק ״בוא תומאס תקום ותשב שהיה לך יותר נוח לאכול״ עשיתי את דבריה והיא נתנה לי את המרק. ואוו המרק היה נראה נפלא היה בוא בשר וירקות שהיו נראים טריים. ״נו המרק בסדר?״ שאלה בדאגה עם זה טעים לי ועניתי לה ״ואוו,היילי זה המרק הכי טעים שטעמתי אי פעם״ עניתי בשמחה וזללתי את המרק. ״טוב אני ילך אתה תישאר בספה תנוח״ אומרת היילי במהירות.
היא קמה לעזוב אבל תפסתי לה תיד. ״תישארי איתי בבקשה?״ שאלתי כמו ילד בן שש. מה שלא הבנתי זה למה שאלתי אותה את זה? אבל באמת רציתי שהיא תישאר. היא דאגה לי כאילו דאגה לחייה. ״אני לא יכולה להשאר אין לי פה כלום ואני ואתה אויבים ושתקום מחר בבוקר אתם לא תזכור כלום״ אומרת היילי בעייפות ״בסדר לא נורא תסבירי לי בבוקר מה קרה עם אשכח,בנתיים אני צריך שתישארי איתי״ אמרתי ברגש שלא חשבתי שאי פעם אוכל להביע. ״בסדר אני ישאר איתך״ היא ישבת לידי ואני שמתי על הירכיים שלה תראש שלי ונרדמתי.