להסתבך איתו

פרק 30

תומאס
הייתי כולי עצבני על המחשבה הזו שהיא תלבש את המדים האלה לעבודה שלה וזה עוד בבר איפה שיש את כל הגברים החרמנים וכול השיכורים וכול הסוטים! נוי יורק הלכה להתקלח לפי מה שהבנתי ירדתי במדרגות ואני רואה את אבא שלי את קארין מתנשקים. ״היי מה קורה נהנים?״ אני שואל בגיחוך. הם ישר מתנתקים מהנשיקה והם נראים מובכים. אני עדיין לא שוכח את אמא שלי היא למעלה בשמיים שומרת עליי.
״הו תומאס זה זה..צריך משהו?״ שאל אותי אבא כולו לחוץ. ״לא רק באתי לקחת לאכול לא משהו מיוחד אבל עם אתם רוצים לעשות את עדיף בחדר יש שם...יותר פרטיות״ אמרתי בחיוך בזמן שאני רוצה לפרוץ בצחוק על זה שהם מובכים. אף פעם לא ראיתי את אבא שלי מובך ככה.
״אויש תומאס תיקח אוכל ותעלה לחדר שלך מספיק עם השטויות האלה״ אמר אבא שלי במהירות. והוא הוסיף ״אה אני צריך שתיקח את היילי לעבודה שלה אתה תוכל?״ שאל אותי אבא שלי. השאלה הזו תפסה אותי בהפתעה כי זה לא מה שחשבתי שאבא שלי הולך לומר בפתאומיות כזו.
״א..ה כן..כן בטח״ אמרתי. ״מעולה.תודה בן עכשיו קח אוכל ותעלה לחדר״ אבא שלי אמר. ״בסדר״ אמרתי בגיחוך וגלגלתי עיניים.
לקחתי שניצל ואורז בצלחת לקחתי מזלג ועליתי לחדר.

אני נכנס לחדר אני רואה את נוי יורק במגבת. שיערה היה פזור ורטוב והפנים שלה היו יפהפיות היא הייתה ללא איפור בכלל היא הייתה אלוהית.
״לא לימדו אותך לדפוק?!״ היא צועקת עליי ותוקעת את מחשבותי.
״אה עם זכור לי נכון זה החדר שלי״ אמרתי בחיוך.
״נכון אבל עכשיו אתה מודע לזה שעברתי לכאן ואתה מודע לזה שהחדר שלי לא מוכן אז אתה אמור לדעת שצריך לדפוק כי אתה לא יודע מי נמצא בחדר!״ אמרה כולה זעם. אני צוחק לה בפרצוף. ״מה מצחיק כל כך?!״ שאלה עצבנית. ״לא כלום זה פשוט כיף לעצבן אותך״ אמרתי בצחקוק.
״טוב חבל כי אתה לא מעצבן בכוונה אתה תמיד עיצבנה אותי אפילו מבלי שעשית משהו אתה יודע למה?״ שאלה בלחש ובקול מזהיר.
״כן נו למה ניו יורק?״ שאלתי. ״אה אתה כנראה לא זוכר מה עשית נכון?! אה ברור שאתה לא זוכר מרוב כמות הדברים האחרים שאתה עושה גם לאחרים אבל לי את הדברים הכי קשים״ אמרה כולה חמה עליי.
״נוי יורק אני מצטער על זה..״ אמרתי בקול צרוד.
״טוב אני לא סולחת,עכשיו עוף מפה אני צריכה להתלבש!״ צעקה עליי.
״את בטוחה שאת לא רוצה שאני ישאר פה?״ אמרתי בשעשוע.
״חחחחחחחחח ממש לא צא עכשיו!״ אמרה נוי יורק בציניות.
״טוב טוב בסדר אני יוצא״ יצאתי מחדר וסגרתי את הדלת.

חיכיתי לה בסלון ובנתיים ראיתי טלוויזיה. ״אמא אני צריכה שאת תקחי אותי לעבודה״ שמעתי את נוי יורק צועקת לה בזמן שהיא יורדת במדרגות.
אני קם מספה ומסתכל על נוי יורק יורדת. היא הייתה עם חצאית מיני וגופיה שהבליטה לה את כל החזה היפה שלה היא הייתה עם עקבים והשיער שלה היה פזור חלק אחד במאחור וחלק אחד על הכתף שלה.
״לא באלי לבאס אותך אבל אני לוקח אותך״ אמרתי בחיוך.
״מה?!״ נוי יורק התפרצה בבהלה. ״כן אני לוקח אותך ודרך אגב את ממש לא יוצאת ככה!״ אמרתי בנימה של אזהרה. ״חח לא אכפת לי מה אתה אומר אני יוצאת ככה בהחלט אז תזיז את הרגליים שלך למכונית ותסיע אותי״ נוי יורק אמרה לי בנימה של פקודה. אני מוריד את הג׳קט שעליי ונשאר עם קפוצ׳ון ושם עליה את הג׳קט. ״מה אתה חושב שאתה עושה?!״
נוי יורק מתפרצת עליי. ״מוודה שתהיה פחות חושפנית ממה שאת עכשיו״ אמרתי בעצבנות. ״וממתי אכפת לך מזה?!״ היא שואלת עצבנית.
״מאז שנפגשנו אכפת לי מזה״ אני אומר בזעם. כי אני לא יכול לסבול תעובדה שזה מעצבן אותי אבל אני לא יכול יותר היא מטריפה אותי משגעת אותי וכל גבר שרק יתקרב אליה אני מקנא כאילו אני רוצה לרצוח אותו במקום. נוי יורק מגלגלת עיניים ואומרת ״אל תדאג שאני יחזיר לך את הג׳ק..או רגע שאני יגיע לשם אני מורידה אותו ואני לא יחזיר אותו כי בטח הוא יאבד לי או משהו״ היא אומרת בצחקוק. בזמן שכולי נהיה אדום מהמחשבה שהיא תוריד את הג׳קט ואז היא תהיה בכלל חשופה.
״נו בוא עוד חצי שעה אני מתחילה לעבוד יאללה״ היא אומרת בטון עצבני. ״בסדר אבל רק שתדעי את ממש לא הולכת להוריד את הג׳קט״ אמרתי בנימה מאיימת. ״כן בטח מלך ויליאם״ אמרה בצחקוק.
שהיא קראה לי ׳מלך ויליאם׳ זה חירפן אותי ואהבתי את זה שהיא קוראת לי ככה.