כשהירח אוהב את השמש

פרק 1- אנה

כל כך נשבר לי מלהיות עצובה.

אחרי שבכיתי עוד קצת, ניגבתי את דמעותיי עם נייר טואלט ויצאתי מתא השירותים. התכופפתי לבדוק אם בתאים האחרים הייתה עוד מישהי.

הייתי פה לבד.
התקרבתי לכיור בחדר השירותים, שטפתי את פניי והשתמשתי בטיפות עיניים להורדת נפיחות מהבכי.

כשסיימתי נשענתי על הכיור עם כפות ידיי והסתכלתי על השתקפותי במראה.

שוב בכיתי בבית הספר, הבטחתי לעצמי שאחזיק מעמד ולא אבכה יותר, אך אני מפרה את ההבטחה הזו שוב ושוב.

נאנחתי, הסתכלתי על עצמי פעם אחרונה במראה לוודא שעיניי לא אדומות ונפוחות לפני שחזרתי לכיתה כאילו הכול טוב.

***
בסוף היום הלכתי לחניון בית הספר וראיתי את יולי, החברה -לכאורה- הכי טובה שלי, מחכה לי עם הטלפון שלה בידה ותיק בית ספרה מונח לצד רגליה כשהיא נשענת על המכונית החדשה שלה, חייכתי קלושות וניגשתי אליה.

היא הרימה לעברי את מבטה חסר הסבלנות כשהרימה את תיקה מהרצפה ופתחה את דלת הרכב, התיישבתי מקדימה במושב הנוסע והיא מאחורי ההגה.

היא נאנחה, "חיכיתי לך מליון שנה! כמה זמן לוקח לך לארוז דברים ולצאת מהכיתה?!" היא אמרה בעצבנות.

"היו לי...הרבה דברים על השולחן. כשיצאתי מהכיתה המורה עצרה אותי ו...ביקשה ממני לעזור לה, עם כמה דברים." תירצתי לה.

היא שמה בפתאומיות את ידיה על פניה ונאנחה בדרמטיות. "לי היה יום נורא, נשברה לי הציפורן היום על הבוקר והמורה למתמטיקה הביאה לנו שבעה עמודים לשיעורי הבית ובכל עמוד יש איזה 50 שאלות," היא נאנחה בתסכול. "אני שונאת אותה כל כך!!"

צחקתי, היא הרימה גבה ושלחה לעברי מבט של "מה את צוחקת? סתומה," לפני שהיא הניעה את הרכב ויצאה מהחניון.

יולי ואני דיברנו וריכלנו כל הנסיעה עד שהגענו לבית שלי.

כשהיא הגיעה לבית שלי נפרדנו לשלום ואני נכנסתי לתוך הבית החשוך והבודד.

***
כשאמא נכנסה היום הביתה אני כבר סיימתי לנקות ולהבריק את כל הבית.

כשסיימתי לעשות עבודות בית- לקח לי רק שעתיים - הלכתי להתקלח. כשסיימתי התלבשתי והתכוונתי לסרק את השיער אבל בדיוק אז אמא קראה לי מחוץ לדלת חדר האמבטיה לבוא לאכול. נאנחתי, עשיתי גולגול זריז וירדתי אחריה למטה.

התיישבתי מול אמא על השולחן ואכלנו פסטה בדממה.

פעם, כשעוד הייתי קטנה היינו אוכלים סביב השולחן יחד כל המשפחה, אמא, אבא, אחותי הגדולה ואני.

אבל זה היה לפני שאחותי הגדולה מאיה ברחה מהבית בלי התראה מראש והשאירה אותי לבד, וזה היה לפני שאבא שלי התחיל להכות אותי עד למצב של אשפוז בבית חולים עם פנס בעין, חבורות בכל פלג הגוף התחתון, דימום פנימי וכמעט סדק בצלע.