אחרי שטיפסתי למטה רצתי את הרחוב, למזלי הוא היה די ריק, נראה שההליקופטר ההוא גירה את רוב הזומבים שהיו ברחובות רחוק מכאן, כנראה נשארו רק בתוך הבתים
ישר שהגעתי עליתי לקומה השניה, אין חשמל למכונות אז כנראה שאצטרך לשבור את הפלסטיק כשארצה לאכול.
בכול מקרה התקמפרתי בחדר של האומניות לחימה, לא רק שיש כאן ציוד מיגון גם הרצפה מכוסה מזרנים ככה שנוח לישון והולכים יותר בשקט
מצאתי כמה ספרים על אומניות לחימה בארון של המאמן אז אני מתחיל לקרוא אותם, אולי הם יעזרו לי
מצאתי גם מעיל כזה של אומניות לחימה בגודל שלי, מתברר שקוראים לזה גי, אני ישמור אותו כשמיכה/מעיל למתי שקר
לצערי הרב נראה שהמגנים לא יעזרו, הם יותר בנוים כדי לא לפצוע את השותף שלך מאשר להגן עליך
בכול מקרה היה נראה לי טיפה מוזר שריק כאן אבל שהלכתי לצד השני של הבניין גיליתי למה..בקומה הראשונה רכב נכנס דרך הקיר חלקית ויש שם איזה 200 זומבים, עדיף שאשאר בחלק שלי
מחר אני ימשיך לחפש באזור, נראה אם אני יוכל למצוא עוד דברים
YOU ARE READING
יומן סוף הימים (סיפור ראשון שלי)
Randomסוף העולם הגיע...וזה לא כיף כמו שציפיתי חשבתי שלהרוג זומבים יהיה יותר כיף מללכת לבית ספר אבל מתברר שזה הרבה יותר גרוע אני רק מנסה לשורד רק מנסה לשרוד
