יומן סוף הימים (סיפור ראשון שלי)

אני בממד עכשו

התחילו התראות להיכנס לממד ולנעול את הדלת

אני יושב לבד עכשו ומפחד אז התחלתי לכתוב כדי להירגע

אני שונא להודות בזה אבל המורה לספרות צדק, לכתוב ביומן איכשהוא הופך את היום יום ליותר מעניין ופחות שיגרתי

------------

הטלפון שלי עכשו שלח לי התראה של סרטון ובוא רואים קבוצה ענקית של אנשים הולכים אחרי רכב צבאי תוך כדי שיורים בהם עם הכיתוב, "זה לא סתם מחלה, זה זומבים אמיתים"
אני חושב שזה סתם טרול, היה הרבה כאלה

עכשו שאני חושב על זה איך זה שבסרטים וסדרות של זומבים אף אחד לא מכיר את הקונספט לפני שזה מתפשט? זומבים זה קונצפט חרוש ומוכר מאוד

--------

הממשלה אישרה שמדובר במחלה שמתפשטת במגע או בשהות ארוכה ליד החולים, הם גם נתנו תסמינים אז אני יכתוב כאן כדי לזכור

1. מרגע חשיפה האדם יתחיל להרגיש גירוי בעינים ובצוואר

2. 5 דקות אחרי חשיפה האדם "ימות" , הכוונה שהוא יתעלף ויפול על הריצפה, הוא עדיין ינשום ויוכל לדבר אם יעירו אותו, בשלב הזה מומלץ להרוג אותם

3. הראייה של האדם תתחיל להפוך למאוד מטושטשת והוא נהיה אגרסיבי ותוקפני כלפי כולם, בשלב הזה כבר מדובר בזומבי לכול דבר ועניין

זה ההוראות הממשלתיות הרישמיות, אבל אני לא יודע אם לסמוך עליהם עכשו
הם גם אמרו להיתבצר בממדים עד להודעה חדשה, ושהם מטפלים בווירוס במהירות האפשרית,

לא להיכנס ללחץ זה גורם לעשות בחירות דפוקות

ככה אבא תמיד אמר, שאתה נכנס ללחץ במצב קשה או מסובך אתה גמור