יומן סוף הימים (סיפור ראשון שלי)

היום בעיקר נחתי

אני ניפצעתי טיפה אז החלטתי לקחת יום לנוח
לא יכול לסכן קרב או ריצה על החיים שלי עכשיו
בדקתי בארונות אוכל ולא היה כמעט כלום אבל אני אחיה ממה שהיה להם

בנוגע לחולצה, לא מצאתי כלום, חשבתי לנסות לתפור סדין כדי ליצור חולצה אבל זה יותר מידי מאמץ בשביל חולצה מעפנה

גם ככה חם עכשו יש לי את הג'קט של האומנויות לחימה

אני חייב להגיד שאני שמח עם התוצאות של האימונים שלי

גמרתי את המגבונים על "מקלחת"
אז כנראה מעכשו אני יסריח

קצת מבאס לקחת יום מנוחה, רציתי למצוא את הקבוצה ההיא

אבל עכשו שאני חושב על זה אולי עדיף שלא
אין שום סיבה בעולם שתבזבז יריה על זומבי, אתה יכול לצוד איתה או להישתמש בה שבאמת תצטרך
הסיבה היחידה שאני יכול לחשוב שמישהו ירה יריה זה כדי להוריד בן אדם אחר ולקחת את הציוד

תאמת שזה הגיוני, להוריד בן אדם אומר שיש לך ציוד של מישהו שידע מה הוא עושה ותוכל לחיות על הציוד שלו כמה ימים
יריה בשביל תיק מלא זה דיל טוב

שאני חושב על זה גם אם תפגוש מישהו שמתנהג נחמד אסור לך לסמוך עליו
להרוג אותך תמיד יהיה יותר משתלם מלהשאיר אותך חי

חבשתי את הפצעים, אני לא רוצה שהם יזדהמו, אני ידפוק שנץ זריז כי אני טיפה עייף
-----
שורפות לי העיניים
אני מקווה שזה מפגיעה בראש בנפילה במדרגות ולא שאני הופך לזומבי

שמתי טיפה טיפות עיניים אולי זה יעבור
מקווה שזה יעבור

די רוקנתי כבר את התיק עזרה ראישונה, נשאר לי רק חוסם עורקים ודבק לסגור חתכים, אז אני זורק את שאר התיק

אכלתי טיפה אבל בא לי להקיא, בגלל הלחץ שאולי אני יהפוך לזומבי
חשבתי אולי לעמוד על הקצה של החלון בשביל שאם אני אהפוך לזומבי אני אפול ואמות אבל אני פוחד שמי שירה עדיין באזור ויראה אותי
אני בכול מקרה די נעלתי את עצמי בתוך הדירה, הזומבי שאני אהיה לא יהיה כולכך מזיק
נשאר לי רק לקוות שזה פגיעה בראש

בא לי ללכת לישון אבל אני מפחד שזה כמו להיתעלף ואז אני יהיה זומבי, נחתי בצהריים הלילה אני לא ילך לישון