היום היה ההצלחה (החלקית) הראשונה שלי
התגנבתי על הזומבי והורדתי לו מכה על הצוואר עם הגרב, אני פספסתי את הראש אבל זה גם ככה הרג אותו, הבעיה שזה לא הרג אותו מייד
הוא צנח על הרצפה ולא הצליח לזוז אבל הוא התחיל ליצרוח, אז מהר לקחתי את התיק והמקל ורצתי לקומה למעלה, אני שומע לפחות ארבעה זומבים בקומה האמצעית עכשו ועוד כמות לא ידוע בקומה למטה והממד
הבחירה שלי לרוץ לקומה למעלה התבררה כחכמה, הם לא יודעים איפה אניאני עכשיו בשירותים הצמודים של החדר של אבא ואמא, זה חדר בתוך חדר אז זה מרגיש יותר בטוח, אני יכול לראות מכאן שהחצר ריקה ואין זומבים ממש קרובים, יש קבוצה של 8 בקצה הרחוב
אני מרגיש קצת בודד ולחוץ, לא מרגיש בטוח כמו בממד
בנוסף לקחתי כמה דברים מהחדר של אמא ואבא ומהשירותים
פנס חזק, ערכת תפירה (מתברר שזה ממש מועיל) סלוטייפ, חבילת מגבונים
והכי שווה, ערכת העזרה הראשונה של אבאאני עכשיו מנסה לחשוב על תוכנית איך לצאת מכאן, ולומד איך לתפור
אני מנסה לתפור מחדש את הרצועות של התיק הגדול, הוא יכול ממש להועילאני מחר גם ינסה לעשות ספירת מלאי ולחשוב על תוכנית לצאת מכאן ולאיפה ללכת
YOU ARE READING
יומן סוף הימים (סיפור ראשון שלי)
Randomסוף העולם הגיע...וזה לא כיף כמו שציפיתי חשבתי שלהרוג זומבים יהיה יותר כיף מללכת לבית ספר אבל מתברר שזה הרבה יותר גרוע אני רק מנסה לשורד רק מנסה לשרוד