יומן סוף הימים (סיפור ראשון שלי)

נגמר האוכל

הממשלה איבדה שליטה בתוך הארץ, אין יותר צבא ומשטרה, אולי רק כאלה שפועלים על דעת עצמם,
הטלפון על 12 אחוז

אני יוצא, אני לוקח איתי תיק טיולים גדול של אבא ואת המקל, אני מוריד את הנעליים כדי שאני יהיה יותר שקט, אני מקווה שאני יחזור בחיים להמשיך לכתוב את היומן הזה
----------

אני לא יודע איך אני חי אבל כנראה גם זה לא יהיה לעוד הרבה זמן,

שהיתגנבתי לקומה האמצאית למטבח ראיתי שהרצועות של התיק קרועות ושאני יצתרך לקחת אותו ביד, כשהיתגנבתי למטבח דבר ראשון לקחתי את המטען הנייד מהמגירה לכיס

יכולתי לראות ולשמוע את הזומבים שעל הכביש מחוץ לחלון והאמת שקצת קשה להבדיל בין בני אדם לזומבים.

בקיצור אני שמתי הרבה אוכל בתיק אבל אז הפלתי פחית של שעועית וזה עשה המון רעש
שמעתי את הזומבים קופצים מעל לגדר של הבית ורצים לדלת, ישר לקחתי את התיק והמקל והתחלתי לרוץ למטה

אבל אז החלקתי במדרגות והיתרסקתי חזק, נפל לי התיק והמקל ולא היה לי זמן אז רצתי חזרה לכאן ונעלתי את הדלת, אני יכול לשמוע זומבים בקומה למעלה אבל אני לא יודע אם יש זומבים כאן במרתף איתי, אין לי יותר נשק ולא השגתי אוכל, מאוד כואבת לי הכתף מההיתרסקות שלי,

הדבר היחיד שהשגתי הוא המטען הנייד...אז אני יקרא קצת בפורומים ובוואצאפ ואז אלך לישון, אני פוחד שאם אני ינחור שאני יושן הם ימצאו אותי ויפרצו לממד.

כואבת לי הכתף מידי כדי להמשיך לכתוב,
נקווה שהזומבים לא ירדו לקומה למטה, נקווה שהם ילכו למקום אחר, אני צריך אוכל