זה שוב קרה
אני שוב בורחת לשירותים ללא שליטה
מגרדת את ידיי ללא הפסקה
רק הכאב מנחה אותי
או יותר נכון שולט
הכעס אפילו לא קיים
כי הם צודקים
אין סיבה שאשתתף
אין סיבה שיהיה לי קול
הרי אין לי משהו לומר
אין לי דרך לתקן את המציאות
אבל האמת שאני כבר לא חושבת שצריך
הם צודקים
אני סתם בוכה
אני סתם
אני סתם קיימת
אין שום סיבה לחיות
אין שום סיבה להמשיך במסע
אין לי סיבה לעשות דבר
אז פשוט אשתוק
כי אני סתם בוכה כמו ילדה קטנה
אני סתם נעלבת ועושה הצגה
אני מגזימה
אני לא אמורה להתקיים
אני לא אמורה לאהוב
כי אני רק אפגע
לא אמורה לשנוא
כי דעתי לא חשובה
לאכול כי אני כזאת שמנה
ובכללי לא מגיע לי
לא מגיע לי להיות שמחה
לא שאני שמחה אבל...
פשוט לא מגיע לי
ואני מצטטת..
