לא מזמן הייתה בבית ספרי "בדיקת גדילה",
בה הייתי חייב לעלות על המשקל, בה מדדו את גובהי,
בה כולם השוו את משקלם, כאילו זה כלום,
"45", אמרה אחת,"40", אמרה אחרת... "38"...
59, שתק אני,
ולאחר כמה ימים, אמי מתיישבת לצידי,
בעודי אוכל,
ואומרת שקיבלה שיחה, שיחה עם התוצאות מהבדיקה,
שיחה בה נאמר "הילדה צריכה להתחיל דיאטה",
בה נקבעה עובדה לגביי,
זאת שהתחמקתי ממנה יותר מדי,
זאת שאומרת שאני בעודף משקל,
זאת שאני לא מצליח להוציא מראשי אף לא לשנייה אחת,
זאת שקבעה את עתידי,
זאת שכשבנות מכיתתי שאלו "כמה אני",
שיקרתי, "46" אמרתי,
זאת שכל ביס אני חושב עלייה,
זאת עובדה, זאת האמת הכואבת שמלווה אותי,
שתלווה אותי, שתאלץ אותי לשקר,
עוד ועוד, עד שבשלב מסוים, השקרים יהפכו לאמת,
... כך אני מקווה...
