אתה סומך עלי?

פרק 12

שעת ערב מאוחרת בבר מסכות:
לינו יושב לבד שעליו מסכה שחורה של ברבור שחור.
הוא שתה ווסקי בכוסית.
לחיי האהבה הכושלים שלו.
לפתע מישהו הגיע עם מסכה לבנה וקשתית של ארנב.
"כוס אחת של וויסקי" הוא אמר .
לינו הסתכל עליו הוא היה לבוש עם מכנס אלגנטי שחור חולצה לבנה מכופתרת ומה שתפס לו את העין זה המותניים הצרות שעליהם היה מחוך שחור ,לינו אהב את צורת הגוף שלו.
"תביא לו עלי " לינו שילם עליו
הברמן הגיש לו את הכוס
לינו הרים את הכוס שלו ועשה לחיים עם הכוס של הבחור שתפס לו את העין.
הם שתו הכל בשלוק אחד.

לינו נכנס לשירותים הוא שתף את ידיו הבחור גם נכנס ועמד לידו.
הם הסתכלו זה על זה במראה
"אתה נשמע מוכר" הבחור הסתכל עליו בין המסכה הלבנה מונחת על פניו.
לינו החזיר לו אותו מבט
"תרצה שאוריד את המסכה?"
לינו הסתובב אליו והמשיך "בתנאי שגם אתה תוריד "
הבחור הנהן.
שנהם הורידו את המסכות מפרצופם.
ונשארו המומים לכמה שניות.
"הגורל מפגיש אותנו שוב אה?" לינו אמר לו בחצי זלזול הוא עדיין כעס על מה שקרה היום .
האן השפיל את פניו הוא לא ציפה לזה
"כנראה" הוא לחש ובא לצאת מהשירותים
לינו תפס לו את היד בחוזקה האן ניסה להתנגד ולא הצליח
"עזוב אותי"הוא אמר בקשיחות.
לינו לא הקשיב והסתכל לו בעיניים
"אם אנחנו נפגשים כל פעם בו נסדר את העניינים."
האן צחק בעצב
"לסדר?"
לינו נאנח וקירב את האן אליו לחיבוק האן דחף אותו אחורה לינו נתקע בקיר הקשה במהירות
זה כואב לו הוא נאנק .
ירדו להאן דמעות
"למה?למה אתה צריך לחזור לחיי??עד שהתגברתי עליך!!!! תפסיק להופיע מולי בבקשה ,אתה רצית להיפרד באותו יום אז למה אתה משנה את הדעה שלך???תפסיק!"הוא אמר בבכי ,הקול שלו נשבר .
הוא בכה בקול.
הוא נשען על הכיור בשירותים הוא לא הרגיש את הרגליים שלו.
לינו הסתכל עליו שותק מנסה לבלוע את רוקו
הדמעות ירדו לו במורד לחיו עיניו נהיו אדומות.
והוא רק שתק לא אמר כלום
האן התעצבן מזה.
"למה אתה שותק?!?!?!"הוא התקדם ללינו והחזיק אותו בחולצה הצמיד אותו לקיר בחוזקה לינו ניסה לא לצרוח מכאב הוא יתן להאן להוציא את העצבים שלו עליו.
האן רק בכה ותקע את לינו שוב ושוב בקיר
"ת..גיד.. משהו בבקשה" הוא הסתכל בעיניו, לינו רק הוריד דמעות הוא נשך את שפתיו מכאב.
האן עזב אותו והלך לכיור ,לינו נפל לרצפה הגב שלו כאב.
האן החזיק את הכיור שהראש שלו כלפי מטה .
הוא הצמיד את שינו כולו אדום מבכי.
לינו נאנק בקול "רק רציתי שתהיה מאושר.."הוא לחש בצרידות.
הייתה שתיקה כמה דקות.
האן הרים את הראש והסתכל במראה
השיער שלו התבלגן.
הוא הסתכל על לינו צועד לעברו לאט לאט.
לינו עוקב אחרי המתרחש.
האן נעצר מולו
"איך?" הוא אמר בקול מותש.
לינו ניסה לקום הוא החזיק את הבטן שלו מכאב.
האן הרגיש אשמה אך לא אראה את זה .
לינו ניסה להתיישר והתקרב להאן במרחק נשימה.
האן לא זז הפעם הוא רק חיכה לתשובה שרצה לדעת 5 חודשים.
לינו הסתכל לו בעיניים ואז על השפתיים
האן בלע את רוקו והסמיק הוא הרגיש יותר מידי קרוב אליו.
"תמיד רצית שיאהבו אותך וקיבלת את החלום שלך סוף סוף."
"איך בדיוק??אם היחיד שאהבתי לא היה איתי"האן לא הבין
לינו חייך
"מי אמר שלא הייתי איתך?"
דמעה ירדה להאן הוא לא הבין למה הוא מתכוון
"מה הכוונה? הרי לא היי-"לינו שם את אצבעו בשפתיים של האן כדי שישתוק. האן פתח את עינו בבהלה
"הייתי המעריץ מספר 1 שלך" לינו לחש
וקירב את פניו לפנים של האן וברגע מהיר הוא סובב את האן לקיר והצמיד אותו .הוא הרים את ידיו של האן כלפי מעלה והחזיק אותם חזק שלא יוכל להשתחרר.
האן לא שם לב למה שמתרחש זה היה מהר מדי.
הוא היה המום.
"התלבשת מושך היום"לינו אמר בקול חלקלק
האן נשם בכבדות.
לינו קירב את השפתיים שלו לאוזן של האן ולחש לו בקול סקסי "במיוחד הקשתית."
הוא חייך חיוך מושך ונישק את האן בשפתיים פרוע ,האן נרתע בהתחלה אבל האהבה ניצחה והוא נישק אותו חזרה.
לינו התחיל לנשק לו את הצוואר האן הזיז את ראשו הצידה ועצם את עינו .הנאה עוברת לו בגוף כמו צמרמורת
לינו ליקק אותו עד האוזן ונגס בה
"איי"האן זז מכאב
לינו התעלם ועבר לקו הלסת הוא נישק אותו נשיקות עדינות.
לינו צבט להאן את המותניים שעליהן המחוך
האן מתקפל מהצביטה לינו הסתכל על המחוך ונצמד להאן צמוד.
הם נגעו באחד השני.
"תעשה את זה מהר.." האן הרגיש שהוא הולך לגמור רק מהמגע של לינו.
לינו פתח לו את הכפתורים הוא הוריד את המחוך באיטיות שגרמה להאן להשתגע אך הוא שתק.
הנשימה שלא הייתה כבדה.
לינו זרק את החולצה והמחוך לרצפה ומישש להאן את הקוביות הוא הגיע לחזה הוא סובב את האצבע שלו מסביב הפיטמה האן זז יצאה לו גניחה לפתע
לינו לקח את הרגל שלו ושם אותה בין שתי רגליו של האן הוא נשען חצי על הקיר הפה שלו ליד האוזן של האן ידו ממששת את הפיטמה
"אתה אוהב את זה?"לינו אמר לו באוזן
האן הסמיק לינו שם לב וחייך .
הוא חיזק את האחיזה של הרגל שלו בין שתי רגליו של האן ,הברך של לינו נגעה לו בזין
האן הרגיש את המגע הזה הוא הרים את גופו אוטומטי.
הם נשארו ככה שניות ספורות
הנשימות שלהם נשמעו בקול.
לינו שיחרר את האחיזה הוא הרים את האן מהתחת וצבט חזק, האן גנח.
לינו נשך לו את הכתף
האן נשך את שפתיו מכאב
הוא אוהב את זה.
הוא עטף את המותניים של לינו עם רגליו חזק.
ושם את ידיו עליו בצורה של חיבוק ,הוא הזיז את ראשו בשביל שיהיה ללינו יותר קל לנשק לו את הצוואר והזיז את גופו באיטיות כלפי מטה ומעלה.
לינו עשה לו היקי בצוואר.
הנשימה של האן הייתה לא סדירה.
לינו הוריד את האן ופתח לו את הכפתור של המכנס והוריד אותו לגמרי.
הוא נישק אותו בחזה וירד כלפי מטה
האן תפס לו את השיער בפראות.
לינו הוריד לו את הבוקסר וירד על הברכיים
"לא...אני אגמור מהר"האן ניסה לעצור את לינו.
לינו הסתכל עליו לרגע ואז הוא הכניס את הזין לפה שלו ומצץ לו חזק.
האן לא הצליח לומר דבר הוא רק גנח
הוא נשען עם ראשו כלפי מטה על הקיר .
"תפסיק"האן ניסה לומר אבל המילה יצאה לו לא ברורה מרוב שהנשימה שלו לא סדירה
לינו המשיך למצוץ לו ואז ירד עם הלשון לירכיים
האן חצי נשם לרווחה.
לינו קם הוא ניגב את הזיעה שלו הוא מתנשף בקול ותוך כדי הוריד את חולצתו.
הוא נישק את האן בפה והרים רגל אחת שלו למעלה.
ומכניס לו אצבעות לתחת
האן גנח לו לתוך השפתיים.
לינו שיחרר את האחיזה הוא ניסה לנשום.
הם הסתכלו על אחד השני בעיניים כשהם מזיעים ומתנשפים האן ניצל את ההזדמנות שלינו נח וסובב אותו לקיר.
הוא הוריד לו את המכנס ואת הבוקסר .
וירד לו ,"האן..."לינו לחש בחשש
הוא לא רוצה שהאן יעשה משהו לא מרצונו רק בשביל לספק אותו.
האן לא ענה והכניס את הפה שלו לזין של לינו .
עכשיו היה התור של לינו לגנוח בקול.
לינו ליטף את ראשו של האן בעדינות.
"האן...אני ..מצטער" לינו אמר כשהוא מתנשף אחרי כל מילה
האן קם והכניס ללינו את האצבע שלו לפה
ולחש לו "על מה?"
לינו החזיק את האצבע שלו והוציא אותה מהפה באיטיות כשכל רוקו עליה ואז הכניס אותה שוב הלוך חזור.
האן חייך ונישק אותו בקצה של השפתיים .
לינו הרים את האן ושם את הרגליים שלו על כתפיו הצמיד את גופו אליו והכניס לו את הזין לתוכו.
האן חיבק את צווארו חזק וגונח בקולי קולי.
לינו הזיז את גופו חזק ויותר חזק
והגניחות גם התחזקו ככל שזה היה יותר ויותר פרוע.
לינו נישק אותו בכתפיים והשאיר לו סימנים אדומים.
האן החזיק אותו בחוזקה הוא הרגיש שהוא גומר
"לינו..לינו..."
לינו רק מתנשף בקול וחיזק את המהירות.
"לינווו" האן צעק ואז קולו ירד בחדות שהוא גמר.
שניהם גמרו לינו שיחרר את האחיזה שלו בהאן .
האן נפל בהקלה לרצפה כשהוא נשען עם הראש לקיר .
לינו נשען גם הוא על דלת התא וניסה לסדר את הנשימה.
שערו היה רטוב לגמרי מזיעה.
הוא עצם את עיניו בסיפוק.

אחרי 5 דקות שהם סידרו את הנשימה
האן הפר את השקט
"למה בעצם הגעת לעיר?" הוא שאל פתאום
לינו הביט בו
"אג'ומה הכריחה אותי לעשות משהו עם עצמי "
"אהה.. מה קרה אחרי שהלכתי?"
"לא משהו מיוחד"
האן הנהן.
היה שקט מביך ביניהם.
"האן"
"אה?" הוא הסתובב ללינו בהתעניינות.
"נוכל להתחיל מחדש?"ניצוץ של תקווה היה ללינו בעיניים
האן חייך
"לא הייתי נותן לך לזיין אותי ככה אם לא הייתי רוצה אותך"
לינו נשם וצחק כאות הקלה
האן צחק גם ואז עצר
"אבל תבטיח לי שלא תעזוב אותי שוב"
"אני מבטיח"לינו צעד לעברו והושיט לו יד
האן החזיק את ידו וקם מן הרצפה
"שנינו צריכים מקלחת טובה" הוא חייך והסתכל על עצמו כולו מזיע.
"אני מסכים איתך" לינו עדיין חייך.
חייך בפעם הראשונה מ5 החודשים האחרונים.
ירדה לו אבן גדולה מהלב וההרגשה הייתה כל כך חמימה ומתוקה