אתה סומך עלי?

פרק 17

אג'ומה ערכה שולחן ושמה צלחות גדושות באוכל הריח היה נהדר
האף של האן קלט את הריח המוכר הוא פתח את עיניו.
אג'ומה שמה לב ניגשה אליו
"איך אתה מרגיש ילדון?"
האן הסתכל עליה
"אג'ומה.." הוא התגעגע אליה ולאוכל.
הוא קם מהר שהוא שם לב שלינו לא לידו "איפה לינו?"
אג'ומה החזיקה אותו ולא נתנה לו לקום עד הסוף
"תרגע ילדי אתה עדיין חלש."
האן הרגיש בחילה מהקפיצה המהירה הזאת.
הוא החזיק את ראשו מכאב.
אג'ומה עזרה לו להישען על הספה "אל תדאג ללינו הוא רק הלך להתקלח" כשהיא אמרה את המשפט האן ראה מאחוריה את לינו יורד במדרגות תוך כדי שהוא מייבש את השיער.
הוא היה עם חלוק פתוח ראו לו את הקוביות האן בלע את רוקו.
לינו הגיע אליו
"איך אתה מרגיש?"
אג'ומה הלכה למטבח להכין תה.
"יותר טוב" הוא הסמיק .
לינו לא שם לב
"אתה רעב?"
הבטן של האן דיברה במקומו אחרי שהוא הריח את הריחות הנהדרים האלה הוא קם אוטומטי.
לינו צחק.
הם התיישבו בשולחן שלינו עוזר להאן להתיישב.
אג'ומה שמה את התה בשולחן כשהיא מחייכת מלראות את בנה המאומץ עם אהובו.
הם התחילו לאכול האן זלל.
"התגעגעת לאוכל שלי אה?ילד מפונק " האן הנהן בפה מלא.
לינו שמח לראות אותו מחייך.
הוא לקח את הצופסינג ושם להאן בצלחת עוד אוכל.
הם הביטו על אחד השני בחיבה.
"אוקי אוקיי ספרו לי מה קרה ? איך פתאום נהיה לי חתן?!" היא הסתכלה בשובבות עליהם.
ושניהם שתקו האן המשיך לאכול בזלילה .
לינו לקח ביס והתחיל לספר לה את כל מה קרה ביום של ההופעה עד למה שקרה אתמול אבל הוא עצר לפתע הוא לא רצה שהאן ייזכר בזה במיוחד שיש לו תאבון אז הוא עבר על הקטע הזה .
אג'ומה רק הנהנה ברצינות מסויימת
"עברתם לא הרבה אה?"
שניהם עשו עם הראש לאות חיוב.
האן ניגב את פיו הוא סיים לאכול
הרבה זמן הוא לא הרגיש כזה שבע.
"תודה אג'ומה!היה טעים" הוא חייך אליה בחיוך ילדותי זה לא היה נראה שהוא חולה או שבעצם כן?..
לינו באמת שמח שהוא מתנהג ככה.
לינו היה תשוש הוא לא ישן לעומת זאת שהאן ישן טוב .
לינו הדריך את אג'ומה שאם היא רואה משהו חשוד שתעיר אותו והוא הלך לחדר.
האן נשאר עם אג'ומה ועזר לה לשתול פרחים בגינה האחורית שהיא מוסתרת מהכניסה של הבית.
האן לבש מדי חקלאי ותפס את השיער שלו בחצי קוקו קטן זה היה נראה מבדר
היא הגישה לו קנקן מים
"חשוב לתת להם מים בשביל שהם יתפחתו" היא הסבירה לו
הוא השקע אותם בעדינות.
במשך כמה שעות הם עשו גינה שבעוד כמה חודשים היא תמצח ותיהיה יפיפה.
זאת הייתה חוויה .
"אייש"האן נזרק על הספה בטיפת כוחות מהיום הזה .
כבר שקעה השמש ולא היה שום סימן מטא.
הוא עצם את עניו ושמח שאין פה טלוויזיה לחדשות את הטלפון שלו הוא השאיר בבית לא לקחת סיכון למעקב.
"בטח יהיה כתוב הזמר האן נעלם לפני טיסה " הוא צחק מעצמו
צחוק של בכי.
אג'ומה שמעה את הכל מהמטבח והייתה בטוחה שלינו לא אמר לה דבר חשוב.
"אני מרגיש משוגע" הוא דיבר לעצמו הוא תפס את השיער שלו בשתי ידו ושם את הראש על רגליו המקופלות.
אג'ומה ראתה את זה בזווית של פתח המטבח ונאנחה .
ראו את את הכאב שלו כמה שהוא מנסה להיות שמח ליד לינו במיוחד בארוחה היא שמה לב.
אחרי האוכל היא סגרה את הדלת של לינו שהלך לישון ועברה ליד השירותים וראתה את האן מקיא את כל האוכל שהוא אכל.
היא נאנחה שוב .

אג'ומה הגישה לו כוס תה חמה והדליקה את התנור ההסקה בימים אלה היה קר במווחד בלילות
האן סידר את צורת הישיבה שלו ופיהק
"תשתה ואז תלך לישון"
היא דחפה את הכוס לידו.
הוא לקח ושתה לגימה קטנה והחזיר לשולחן היה בינהם שקט.
"בטח לא צפית שאחזור" האן אמר לפתע.
אג'ומה עדיין שתקה
"הוא לא וויתר עלי.." הוא לחש
אג'ומה לא כל כך הבינה.